|
באותו היום הייתי לבד
השמש הייתה באמצע השמיים ואני הייתי עצבני כמו אוהד של בית"ר
ירושלים.
|
"מוזר... אבל את בכלל לא נשמעת לי זקנה... וגם לא בוגרת
במיוחד... ומה זה כל המשיכות המוזרות האלה באף? ולמה את לא
אוספת את השיער שלך? תסתפרי... ומה הקולות המוזרים האלה שאת
מפיקה מגרונך? אני לא מאמין לך שאת בת חמישים."
|
כשהייתי ילד אירית המורה לטבע הביאה לכיתה שלנו אוגר בכלוב.
היא אמרה לנו שקוראים לו "אוצי" ושבזכותו נהפוך להיות כיתה
יותר אחראית.
ישר כשהיא נכנסה עם האוגר שמתי לב שאיילי החבר הכי טוב שלי כבר
מתכנן תיכנונים.
|
הם אוכלים את המלאווח המשומן בהנאה. השמן נוזל להם על הסנטר
ומלכלך להם את האצבעות. הם אוכלים עוד ועוד.
פה למעלה לא צריך לדאוג בגלל קלוריות. כאן דברים מטוגנים לא
עושים צרבת.
|
ברגע מוזר אחד היית חלק
השארת סימנים בלתי נראים
לעסת מדברים משותפים
היית כאן
|
הוא עקר אותו מן האדמה
בעזרת מגרפה
הו האימה!
הו האימה!
|
לפעמים נדמה לי
שהכל זה רק תפאורה
ואם אני אתן בעיטה
הכל יפול לאדמה
|
קנו לי מחבל אמיתי
והוא שלי ורק שלי
עם חגורה של נפץ
ולחצן אוטומטי
לשחק איתו כל היום בא לי
|
לפעמים אני חושבת
שסירה מקום לשבת
הסירה נוחה מאוד
וגם כיף בה לעמוד
|
אני לא מוכנה להיכנע ללחץ החברתי הזה!
אין שום סיכוי שבעולם!
אני לא כזאת!
אני לא כמו כולן!
|
עם פנים כמו שלך מותק לא תגיעי רחוק.
בואי ואתן לך כמה עיצות מועילות:
|
מחר גידי נוסע למטולה ואני אשאר לבד.
אני לא אוהבת שגידי נוסע. אני לא אוהבת את מטולה.
תמיד כשגידי נוסע אני מפחדת שהוא לא יחזור.
|
"ניסיונותיי החביבים?!..." שאלתי בהפתעה מהוססת. האם שמעתי
נכון? מלחמת החורמה שלי היא לא אלא ניסיון משעשע וחביב, משחק
תפקידים ילדותי, תופעה שכיחה ואופיינית לגיל ההתבגרות?
|
לא... לא קל איתו.
מאוד קשה איתו.
הוא... איך נאמר... אדם לא קל.
יש לו אישיות מסובכת.
|
|
|
