|
מדוע אין עדיין אישור?
יואל 17/12/06
יליד הארץ,1946,בן לייקים מנהריה, כותב בשנים
האחרונות שירים, סיפורים, דברים מבדחים, וכ',
אלמן ואב לילדים בוגרים, עוסק בתחום הטכסטיל.
רק נעל עקב על אותן מעלות,
לנסיך ציפתה לתקוותיו.
|
אם נרשום על האבן
לדורות יכתב.
הנייר יעלם
והכתב ימחק.
|
אור נגע על לבנו, כמהים
אנו לנועם שלוותך.
|
וענן מעין השמש עליהם יגן,
עד יגיעו לנמל מבטחים.
|
ובכי הגמלים
ופעיית הכבשים
בבכי ילדים נמהל.
|
ונרעב,
ונצמא,
אך אדוות הגלים רק סער ומלח יביאו
|
תכשיטים על אצילי זרועותייך,
ונזם באפך
|
האב את סדיני הלובן יאסוף
רבה חמלתו על עולם.
|
והנה
השער פתוח,
ממהר אנוכי
אל לבי.
|
ואז ביו ענפיו של עץ עבות,
צלה על ענפיו ינוע.
|
אדם יושב על פסגת הר כחולה,
שמים ירדו אל רמות הר וגיא
|
והלילה את כתפיה יעטוף,
בצבעיו בטלליו את קולה יחריש.
והעלם יסוב, חלילו יאסוף,
אליה יחוש, פירותיו לה יגיש.
|
ראשך
בשקערורית צווארי.
רגלייך
על רגליי יחפות.
|
אט נוטה הספינה, משברים ינווטוה,
האדם על התורן תלוי.
|
חלפו הימים, והלבין שערם,
של זקני העדה, ונשים עגומות.
אך גשר העץ עדיין לא קם,
ועדיין לא שבו בני לגבולם.
|
וישים פעמיו אל השיא -
הירוק,
האוהב,
העוזר
|
ועת ערב ירד ואלייך נבוא,
נשתה מיינך ונגזוז את צאנו.
האם מה ישאר מפריו בגנך,
אם אותך נעזוב והלאה נלך.
|
החצב את חיצו אל הרוח ישלוף,
כמתריס בצבעו הירוק.
ונחליאלי עליז, בזנבו אז יתפוף,
על זרועות יירדם התינוק.
|
מתלולית האור אל האורות הגוועים נשקיף,
מזוננו וחלומנו הם שם.
וכאשר את דלתות מחסננו נגיף,
תתגשם תקוותנו, ונשוב אל הים.
|
ורק אוהבים
שבר לבבם,
את שפתו יישאו,
ורחב אז לבם.
|
ואלו ההולכים
את אונו נשאו עימם.
|
כנער אזכרך,
רעמה עטפה ראשך
|
אם לא אדע להעריץ זה הקסם,
המצוי לו מחוץ לדלתי,
|
|
|
"אני לא יודעת
מה להגיד..."
הלן קלר |
|
