|
לי ולרן יש מין אידיאולוגיה מצחיקה כזאת, שאומרת שכולם כמו
חתולים רעבים, התחלנו עם האידיאולוגיה המוזרה הזאת שעברנו ליד
כיכר רבין.
|
אז עכשיו אני באותה נקודת שיא, הנקודה שאותה הסופרים מכנים רגע
ספרותי, הרגע שתינוק חדש מגיע לעולם, הרגע שבו איש עסקים סוגר
את עסקת חייו.
|
אלוהים לא בא לעולם כדי לסדר לאדם עבודה, או לעשות לו חיים
יותר קלים, להראות לו דרך בחיים, לתת לו בית ומשפחה טובה ואישה
וילדים.
אלוהים עוזר בדברים הקטנים, פה ושם הוא עושה איזה ג'סטה ומסדר
איזה דבר או שניים.
|
|
|
אם רבין קיבל
כיכר מה עם לאה?
למה היא לא
קיבלה שום רחוב,
סימטה, שכונה,
משהו...
הכל גזענות, אני
בעד לקרוא לבנק
הזרע על שם לאה
רבין, בכל חדר
בקיר המזרחי
תיהיה תמונה של
לאה, ככה זה גם
יגביר את הילודה
ו... בעצם לא
משנה.
עמוס מהמוסד חשב
שהוא מאוהב בלאה
רבין אבל בסוף
הסתבר לו שזו
לאה לופטין אבל
גם לופטין זה
מספיק מבאס
ומוציא אותו לא
פחות דביל (אולי
יותר, היא עוד
בחיים) |
|
