|
אוהב להפליג ולנגן, נולד ב1987
לא נורא נתגבר עוד נגיע לחוף זוהר
תבואו תקראו, יהיה נחמד
חודשים על חודשים עברו
ואיש לא נענה למודעה
אך יום בהיר אחד, הגיעה שלישיה
האביר הזמר ועוד אחד, מוזר.
|
אני הוא קוצר הנשמות, מלאך המוות. תפקידי הוא לקחת אנשים לעולם
הבא. אתם בטח חושבים שאני רשע, אבל לא. אני נורא נחמד שמכירים
אותי. פעם הייתי גם נורא בודד. עכשיו אני לא. רוצים לדעת איך?
תשמעו...
|
"המעיל" שואלת לשלומך ונותנת לך את החיוך המדהים שלה, זה שאתה
מרגיש מתחת לצלעות, טיפה מעל הבטן, שתופס אותך חזק וקצת הופך
אותך.
|
היה זה יום חם באתונה. אכילס והצב התכוננו למרוץ. אכילס היה
שרירי, חטוב ובכושר מצוין (אין לשכוח את היותו מתמטיקאי ומשורר
בשעות הפנאי). הצב? היה פשוט צב. הפרס היה זר של עלי דפני
המעונק לזוכה ע"י ונוס היפה ואתנה החכמה.
|
כל אחד רוצה שיאהבו אותו, אבל נועה רצתה בזה יותר מכולם.
תמיד שהיא הלכה יותר מדי עם הזרם, החברות שלה אמרו לה: למה
עשית את זה? מה זה נתן לך? ונועה תמיד השיבה: "אני רוצה שיאהבו
אותי"
|
טיפה נופלת לתוך הים
יוצרת אדוות קטנות
וכל אחת יפה מהשניה
והן יוצרות גלים גדולים
שבאים פעם בשנה
|
לא יכול להפסיק לחשוב
מה היה קורה אילו
אילו לא אמרתי את זה
אילו לא אמרתי כלום
|
אני חולה
ואני חושב רק עלייך
כואב לי הראש
אבל את מאושרת
ואני מנסה להיות גם
|
למה הלכת?
שום דבר לא קורה
אני כבר משועמם
פה לבד
|
אני יודע ששמעת אותי אומר את המשפט אני אוהב אותך יותר מדי
פעמים ממני. ואני יודע שאני מתנהג כמו אינפנטיל ואני נאג' ואני
מטומטם. אבל זה בגלל שאני אוהב אותך. בדרך כלל אני לא כזה,
אני מאוד מקווה.
|
נערה: אומרים שלכל אחד יש את הכוכב שהוא רק שלו? אנשים מוזרים
יש...אבל אני חושבת שאולי זה נכון, למרות הכל. יש תמיד איזה
מישהו ששומר עליך מלמעלה.
|
א: מה היה קורה אם חלומות היו מתגשמים?
ב: היינו מאושרים כל הזמן היא ענתה
א: את בטוחה? שאלתי אותה בחרדה
ב: אם יש לך כל מה שאתה רוצה אז אתה מאושר
|
רוני: אני לא מבינה אותו. מול כל הכיתה אין לו בעיה להגיד שהוא
אוהב אותי, אבל שאני מנסה לעודד אותו הוא לא מגיב.
שיר: עזבי אותו, סתם חנון מטומטם. את יודעת הרי שבנות יותר
בוגרות מבנים בגיל הזה. הילדים בכיתה שלנו הם סתם תינוקיים.
|
יהודה: אני מצטער, אולי אני שמרן, אבל לפי דעתי את צריך לנתק
את הקשר אתה. הרי היא לא מקיימת מצוות, והיא תתדרדר אותך
מהיהדות! נכון, היא עזרה להציל את חיי ואני מודה ואודה לה עד
סוף חי, אבל אני מתרה בך לא להיכנס אתה לקשר!
|
פנקס (מחייך באילוץ): לא נורא. ניסית ליצור איתו משהו?
נעם: אני חושבת שהוא לא רוצה אותי. אני מפחדת לדבר איתו.
פנקס (צוחק): תנסי, מה כבר יקרה.
(לעצמו): כולם הולכים בסוף לישון לבד.
(לנעם): אפשר ללוות אותך לקו 5?
נעם (שמחה שהעניין נגמר): בטח. (יוצאים)
|
אל הארכיון האישי (15 יצירות מאורכבות)
|
|
מעכשיו אל תגיד
לכל שאלה תשובה,
אמור: לרוב
השאלות תשובות.
להב בן-לאדן,
מעוצבן על הFAQ
שאין שם תשובה
האם אלוהים
קיים. |
|
