|
והנואם, נואם הוא. עוד לא מפורסם. בעצם עוד לא אמר מילה. כן,
תמיד הוא ידע שיום יבוא ותהיה לו בשורה. וכך סוף סוף הוא עולה
לבימה, מכחכח בגרונו, פותח את פיו וכלום, הקול אינו יוצא.
|
ויהושע לבדו, אף עץ אין סביבו וגם העשבים מועטים ואין ולו חיה
אחת. שקט. שקט מופתי. רחש לא נשמע. והאיש משה מה היה לו?
|
אומרים שהגאולה תבוא ביום שהוא לא יום ולא לילה וזהו ליל השלג,
כשהלבנה במלואה והאור מוחזר חזק מהקרקע. כך תבוא הגאולה.
ראשיתה בשקיעתם האיטית הרכה של ענני השמיים מטה אל האדמה,
והיפרסם עליה כלבוש כלה.
|
ישנו סיפור המתחיל בצטטה: "הדרך לקבוצה היא לא קצרה ולא
ארוכה." אבל סיפורנו אינו עוסק כלל בקבוצה אלא באיש יחיד,
בודד, שעומד היום כמו אז ואומר לא, אתם טועים!
|
"ומה אם אקפוץ?" עברה המחשבה בראשה ופרחה לה מסתכלת לה עכשיו
ממקום ריחופה על עצמה, על גופה העגלגל ועל עיניה הבוהות מאחורי
משקפיה.
|
בת קול יצתה מיער
ברחישה, בלחישה,
פנתה לנרקיסוס
בתחינה, בתפילה
|
הללויה ארצית מול הסתר
לצד יונה נוצרית
מקרנבל פאגני
|
בבית אוחזת צינה
צינת אודיסאוס הסב
|
"איש האפר הוא מן הסתם גם איש האש"
כלומר היה
אלא שעכשיו נושא הוא
אפרו אל ההרים
|
ומה אם לא היה זה יום חם
ואברהם לא יושב בפתח
ומה אם היה אז גשם בחוץ וסגריר
והוא לא חיכה לאורח
|
כך לפסוע בינותם, לבלוע מיליהם
בשקיקה בשקיקה את אבק רגליהם.
כך ירעישו סביבך המולת שיכורים
ואתה השיכור אז תפול אפיים.
|
כמו האור דמותך נאצלת
וממנה בוקעים הצללים
ובתוכם בהירה מתנגנת
זו את שמנבעת חיים
|
התיראו אותו קם
מכוסה אדמה
כלאחר מחלה
כלאחר המוות?
|
שרים כאן בשלושה קולות,
זה מקסים, אני חושב:
הצלחות נעזבו על שולחן
ליידן סכינים
|
מזבח אדם תעשה לי
לא תניף עליו ברזל
לשחת,
|
מה נורא המקום הזה! רוח שורקת בחוץ - רוח חזקה, מזרחית המרעידה
את החלונות. אני קם וסוגר אותם, את כל החלונות המזרחיים הפונים
אל הבניין שממול שמסתיר את העיר שנחה לה עכשיו באורותיה. לא
עיר היא, למעשה, אלא אורות קטנים צהובים מסתירים צלליות נראות
לא נראות.
|
והיו הדברים שמחים וחופה של אש סביב והיה ר' יוחנן יושב ור'
זירא עומד לפניו ודורש והיו פניו מאירות כזיו השמש ומילותיו
עולות אל עתיק היומין. והיה חבל נביאים מתקרב אליהם...
|
רובנו חשים זעזוע כאשר אנו שומעים על פגיעה באזרחים חפים מפשע
בפעולות טרור. אך השימוש במושג טרור אינו עקבי ואינו קשור
בהכרח לסוג המעשה אלא יותר למבצעו. מדינות בדרך כלל אינן
מואשמות בטרור אלא רק ארגונים מסוימים גם כאשר אופי המעשים
זהה.
|
דמותו של יוסף מוצגת בדרך כלל כמדות המופת לצדיק. אולם יוסף
הינו אב הטיפוס של הצדיקות המקטינה זו שמקבלת את כל ערכי החברה
ונוהגת לפיהם ללא ערעור וכך נעשה יוסף בשם הצדק המשעבד הגדול
בתנ"ך.
|
אין בימינו ואולי אי אפשר שיהיה קנה מידה ברור לערכו של סגנון.
אף על פי כן ויתור על כל הערכה של ליצירות אומנות יביא אותנו
אל סופה של התרבות כפרויקט של שאיפה לגדילה, לבניין, לשיפור,
ליצירה של אמת ושל חיות.
|
|
|
תמיד אמרו לי
שאם מחפשים
מוצאים.
אבל אתם יודעים
איך זה: כמשהו
הולך לאיבוד
ומחפשים אותו אף
פעם לא מוצאים.
אז מה קבענו?
המחפשת. |
|
