|
הייתי רוצה כבר לשפוך איזה עסיס מדיף ריח תאווה
על כל החלודה והאבק
להפיל איזה שיטפון, איזו התהוללות
|
כמו איזה טרמיט שכירסם לב עץ
צרחה מטורפת מהדהדת בין קצה פתוח אחד לשני
אך מבחוץ השקט צורם.
|
ובכול זאת, הגדולה המפוארת הזו נותנת בי את אותותיה
|
זרד מתגלגל לו על אספלט רותח
וערמת אבק שנצטברה לה זה מכבר
רעשי שיחת נאום עמומים...
|
במה אני שוגה
אולי בדממה המעוותת
מה קרה לאושר המתפרץ
ומתי הוא נעלם
מה זה כול השקט הזה
ומה הוא מחביא בחובו
|
שרכים על שרכים
מתפתלים לי בין הרגליים
ולכל אחד קשור בקצה עוקץ ארס
חורכים את עורי באחיזתם
מטפסים, חונקים.
|
הרגע בו נפסק המירוץ ואתה מחפש עוד קו זינוק אחרון להיום, אך
הוא איננו יותר.מתבונן בזוהמה, באבק המצטבר בפינות, בנמלים
המתגודדות סביב חיפושית ארוכת רגליים מהופכת ומתה.
|
|
|
נקלעתי לתוך
עולם וירטואלי
סוחף,
בו אני בכיף
מרחף.
הגעתי מוכן עם
נוצה עט ודיו,
אך התברר שאין
להן תועלת-כאן
עובדים רק עם
המקלדת.
הנוצה התעופפה,
העט נשברה,
והדיו כבר מזמן
יבשה.
מעתה, עם מסך
ומקלדת, אכתוב
לי סלוגנים לבמה
חדשה |
|
