"...יוצר טרי שהחליט זה מכבר להעלות את שיריו לרשת.

חייל משוחרר בן 22 שויתר על טיול לחו"ל כדי להשלים
כבר עכשיו את הבגרות שלו במכינה קדם אקדמאית.
איש שמח בתקופה עצובה ביותר! עד אין קץ!..."

כך זה החל, אך כיום אני בן 25, כבר לא על תקן של
חייל משוחרר. עובד כשנתיים כמאבטח בבית חולים, חולם
לשנות את העולם, וסבור שזה עוד עשוי לקרות ביום מן
הימים. את הטיול ההוא לחו"ל שויתרתי עליו - אני עוד
אעשה.

הזמן טס. אני בן 28 כעת. ממש לפני שבוע סיימתי כמעט
5 שנות עבודה באבטחה בבית חולים, כפי שציינתי בפסקה
הקודמת. באירופה כבר טיילתי, אך לא מספיק. אני
בעיצומו של קורס מורי-דרך בחברה להגנת הטבע, על סף
הגשמת אחד החלומות.

אלוהים לוקח את הטובים אמונה עיניי הופכות למעט מרחמות. עצב ,חמלה, או פשוט זלזול לא נעים מילאו את אישוניי, ואני מסתכל עליה. היא מסתכלת עליי בעיניים מרוצה מעצמה. אני מחייך כמובן ומשמיע אנחה זעירה, שתישמע קצת כמו צחוק של ריצוי. כאילו אני איתה באותו הסרט.

הטובים באמת מובילים לאבדון בלא חושים בטוחים בצדק ולא נואשים אחד בכיכר, אחד בחלל מדברים טובות - רק אחרי שאין בכלל

הנסיכה כל אדם בעולם מאבד בשלב מסויים את היקר לו מכל, אלא אם הלך לאבדון בעצמו קודם לכן. הטבע האכזרי, הנורא. לא יידע מידת רחמים כלפייך, גם עכשיו. המשיכי להיות חזקה בדרכך שלך, עד שזה יגמר.

יושב במקום שלי אקוסטי

יש אמת ברחובות קטע סאונד יש 'אמת' ברחובות