|
יליד שנות השישים (69).
ילד אייטיז.
אבא של נגה ויעל.
עורך של "הפוך', "בולדוג", "מתי נתנשק" ועוד כמה
דברים.
כל פעם שאני פוגש אותה אני נהיה עצוב. זה רק ליום או יומיים
אבל היא לא נפרדת ממני, גם כשאני ישן.
|
ישבתי לי בבית קפה ההוא וראיתי את האבא של אביב יושב לבד.
הזמנתי לנו משהו תוצרת חוץ והסתכלתי עליו.
תגיד אמרתי איך זה להיות אבא של...?
|
היא ואני עושים את זה בחושך. אולי בגלל שעשינו את זה עם יותר
מדי אנשים באור.
|
כבר אז חשדתי שמשהו לא בסדר. הוא הרי הבטיח שהוא תמיד יהיה שם
וחוץ מזה הוא לא יכול למות, אני לא בטוח אם הזכרתי את זה קודם,
אבל אבא שלי חיזר.
|
בזמן האחרון פגשתי בטעות, באיזשהו צימר ליד צפת, את פראנסואז
סגן והחיוך המסוים שלה.
|
נתן שטיינר היה יושב בחדרו וחושב. שואל את עצמו שאלות שפועלים,
שכבר אין להם עבודה, שואלים. זה היה עוד יום חמישי, שסיכם את
מה שכבר ידע אתמול בערב. עוד שבוע הלך לאיבוד. הוא ערבב את
הסוכר בכוס התה של הבוקר וחשב, מה אני עושה עכשיו?
|
ישבתי עם חבר שלי באיזשהו מקום שקראו לו פעם החרגול. הבן אדם
יש לו בעיה רצינית שאני הגדרתי אותה כ"כאב - אישיות". פעם
סבלתי ממנה בעצמי.
|
כבר כשקמתי באותו הבוקר, היתה לי תחושה שמשהו מיוחד יקרה היום.
הלכתי לי לאורך הרחוב וראיתי בחורה עם חולצה שכתוב עליה Free
Tibet. גם אני רוצה לשחרר את טיבט, אפילו מוכן לתרום כסף.
|
אני חושב שכדאי לחכות קצת עם הארונות.
שמעתי ש IKEA פותחים בארץ סניף חדש,
ליד נתניה.
בטוח שיהיו שם דברים יפים מעץ מלא.
|
|
|
אוי גוסטב,
תהייה אפרוח
ותתן לי מסאג'
בלמטה של
המקור.
אקא |
|
