[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
שמי, יואב חלפון.


אל היוצרים המעריכים את יואב חלפון
אני מתפרנס מעבודתי כרופא. לאחרונה ,מסיבה שלא נהירה
לי עצמי,החלטתי להעלות על הכתב את הנרטיב המפעפע.
בד"כ סיפורים קצרים, עם גלישה לנובלות,וברוב המקרים
עלילתיים.
אשמח מאד לתגובות,  שהרי אחרת יהיה עלי להיסתפק בזו
שלי עצמי- וזו , כידוע ,הינה דיעה אחת. ועוד
בעייתית.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אני כנראה ער. מה השעה? מנסה לאתר איזו קרן אור מרומזת, אך
התריסים מוגפים. אשתי ושני ילדיי ישנים שנת ישרים. אני דואה
מחדרי ברכות. חמש וחצי. אני מתגלח וחוזר למיטה, מנסה לחשוב על
מה. אולי איזושהי "ראיה בהירה", רצוי קדימה. מה שיוצא זה בעיקר
אתמול, והיום שלפניו

אתם יכולים לקרוא לי יוליאן. נולדתי בניו-יורק ב-1/8/1942,
ובמידה ולא יחול איזשהו מהפך בלתי-סביר (מאלה שרבנים או רופאים
נוהגים לכנותו "נס") אני אמות תוך חודש לערך, במקום בו אני גר
כעת - חדר 309 במחלקה האונקולוגית של בית החולים העירוני
"איכילוב" בתל אביב.

אורבני
המתים


אלכס נע בסימטה הסמוכה לרחוב שונצינו. השעה היתה 01:00 בלילה
והרחוב המטונף נראה שלוליתי ועגום מתמיד. מרופד היה בשכבת זבל
דרוך, שאפילו חתולים היו מחליקים עליה. עכברוש שמן חצה את דרכו
במהירות.

אך אלכס היה זקוף ולא נתון היה לפחד כלשהו. אפילו דרוך

ככלל נמנע אני מהמון מהתקהלויות ומכל מה שמפר את בועת ה"אל
תיגע בי" שגדולה אצלי מאצל רוב האנשים אולי בהיותי אינטוורטי
באופיי.
כמו כן, אינני סקרן במובן הלא מדעי של המילה - כלומר בדרך כלל
אני מתעסק בעניני שלי.

אימה
דרגות החופש שלי, בהיוולדי, היו אין-סופיות. כשל אותו גזע עץ
פשוט, מוחלט ויחודי. אך כשם שהוא מאבדן לטובת היותו תרנים,
קעריות, גפרורים או גרדום, שיעודם ברור, כך גם אני.

אוטוביוגרפיה
אותו יום נמהר, 4/7/2004, היה זרוע מהיוולדו בסימנים מחשידים.
יתכן והתעלמתי מהם במכוון, ואולי היה זה גורלי - אם יש כזה -
שטח את עיני מראות.
קמתי ב 06:30, מקדים את השעון המעורר ברבע שעה, בתחושת בהילות
מסויימת, כאילו חסרת בסיס.
מחט קהה התפוגגה לאיטה מליב


לרשימת יצירות השירה החדשות
אף אם...

אף אם הייתי כותב
את אלקסטיס, כאן ועכשיו
הייתי קבור בערמות

הסופה נושפת שלג
מסתער ומעוור
עת כזאב היא מיללת
עת כעולל בוכה כי ער


לרשימת יצירות הנובלה החדשות
עם נץ השחר פנתה סירתנו לאחד מיובליו של האמזונס, ששמו לא
יוזכר כאן, שהיה אחד מרבים שהזינו את הענק הפועם ואשר היה
בעצמו נהר כביר היכול לפרנס חבלי ארץ שלמים. המחלף המיימי נצץ
את אורה הלבן-כסוף של השמש המבליחה והאד, שכיסה על המים
השקטים, נסוג מהאור כערפד, מת




מותר לקלל
בשירים,
קוסאוחתו
השירים,
קוסאמאמו
השירים, על
הזין
השירים


תרומה לבמה





יוצר מס' 37812. בבמה מאז 17/7/04 1:21

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליואב חלפון
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה