|
 התמונה צולמה במסעדה בפראג, בזמן הטיול שלי שם בחודש ספטמבר 03 |
 170664659
נולד ב-1985 באחת מעריה של בריה"מ, אי שם באזור
אורל. מזלו היה בכך שנולד בחודשי הקיץ, מפני שבחורף
הטמפרטורה הגיעה ל30 מעלות מתחת ל-0. עלה מברית
המועצות לשעבר עם הוריו בשנת 94' והשתלב מהר מאוד
בתרבות הישראלית. נשמתו, פנימיותו ועובדת בואו מבית
יהודי, השפיעו על הקליטה המהירה והבלתי מורגשת. כך
נולדה האישיות המסורבלת ולכאורה גם די ממוצעת, תלוי
בעיניי המתבונן. קודים בסיסיים של תרבות אחרת,
משתלבים עם הישראליות האסלית ויוצרים הרמוניה
מעניינת, במקביל לתגובתה של החברה, כשכל תגובה משתנה
בהתאם למטען, עמו מגיעה המבקר. הכתיבה היא תמיד מעין
מפלט ברגעים שונים, שכולנו חווים במהלך חיינו. לחלק
מאיתנו יש תמיד את האוזן הקשבת, ולחלק לא. אך לעיתים
ישנו צורך במשהו מעבר לתמיכה של אדם מבין
ואוהב.......
אני יודע שאתה שם
מחכה שאגיע
להתמזג עם חום גופך
|
אוהב אותך
צירוף כה משגע
כשבך אני נוגע נמוג לי הכאב
|
ידיו השחוקות יחסית לגילו
מלטפות פני זקן אלמוני
|
מושיט ידי אל איזה זוהר
קורע ברך בתפילה
אך אין כאן
לא רסיס של טוהר
ולא קמצוץ של אהבה
|
אני חשתי עליי נשימות מלטפות
הייתי איתך לא חשבתי על עוד.
|
עכשיו הוא כבר שבוי בידי האל
ולא אראה עוד את דמותו
אבל אחוש הימצאותו עמוק בתוך ליבי
|
רכבת השכול דוהרת קדימה
ואני מקווה לפספס אותה שוב
|
די! תפסיקי להסתתר באפלה, שיוצרים האנשים שלא מאמינים בקיומך.
אני לא חושב שיש לי את הכוחות להתמודד אם האפשרות שאת אינך,
והכל יתפזר כמו אבק. אנא ממך, תני לי אות של חיים! אני רוצה
להוכיח לאותם אנשים, שהם טועים, שזה רק עניין של זמן. בנתיים
אני אמשיך להאמין...
|
|
|
אתה חותך אותי
בתור?
יוסי עדן,
לשהאיד עם
סכין.
נימוס אירופאי
בתור ישראלי. |
|
