|
השמש כבר שקעה.
אחרי שנים של תשוקה.
המפתחות אצלי אך היכן השערים?
|
אתה נרקב שם בין האלמוגים
בקרקעית אוכלים אותך דגים
פטיש, חרב וגם חשמל
הו אוסמה בן הים
|
זרימה מקולקלת על ניירות מעוותים
כמעט מספיק, כמעט תמידי
הנהר זורם, דגים מתים
הנהר זורם ופוגע ברוחי
|
|
|
בני אדם הם
הפוכים מאבטיח.
ירוקים מקנאה
בפנים, אדומים
מבחוץ ממבוכה. |
|
