|
יואב מ.
יליד 1989,
בוכה וצוחק, מצייר ומוחק.
--------------------------------------------------------
כשהייתי קטן, שאלתי את אבא באוטו "למה כל השירים
ברדיו תמיד על אהבה? נמאס! משעמם!"
הוא ענה "כי זה נושא שמדבר אל כולם"
ואמא נדחפה לשיחה: "אהבה זה הכל, החיים זה אהבה"
היום, כשאני בן 16, אני מבין כמה שהם צדקו.
----------------------------------------------------------
ומעכשיו אני גם מצייר לעיתון הישראלי בארה"ב -
IsraPost!
ניתן לצפות בעיתונים שהודפסו באתר
http://www.israpost.com
בדיוק אחרי שבוע,
הסתכלתי באלבום,
חיוך על השפתיים,
ואיפה הוא היום?
|
אם אני הבטחתי,
שאותך ארצה לעד,
|
הוא.
עומד שם בפינה.
עומד לו בפינה.
מחכה להזמנה.
|
ב-25 מעלות צלזיוס,
זרם חשמלי לא עובר.
אך אני, במילא מחושמל מדמותך,
ולא חושב על משהו אחר.
|
"היא איננה עוד בראשי,
מה, אינכם מאמינים?"
|
לבי מונח בכף ידך,
את יכולה לעשות בו כרצונך
|
תני לי להיות לך צייר,
ואשרבט בשלל גוונים,
תמונה שלי תמונה שלך,
על נוף חורשה של אורנים.
|
מתי כבר תפסיקי לדבר עליו,
על ההוא שעושה לך טוב,
מתי כבר תביני שאני כמו כלבלב,
רק רוצה קצת אותך לאהוב.
|
את הפוני שלי חימצנתי,
ועגיל באוזני תקעתי,
ועל דלת חדרי תמיד דבוק
סטיקר של "גבעתי!"
|
בבית הספר מהלוח,
לא אוכל לקרוא דבר,
כי מי יושב שם מלפניי?
זהו רמי הג'באר!
|
אך מה הם חיים בלי מגע או ליטוף,
וללא היכולת להמריא ולעוף.
|
יושב איתה,
מסתכל עליה,
כמה היא יפה.
|
|
|
בא איזה אחד
מילא לי את הפקס
בבדיחות קרש.
מילא היו בדיחות
קרש טובות, אבל
בדיחות קרש לא
מצחיקות, וכאלה
ששמעתי בטירונות
כבר, ולא גמרתי
מהם
זה שמאשר את
הסלוגנים דורש
מקוריות וגם
עושה משהו
בנידון |
|
