[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי אינו לב-נאור
נולדתי בפולין בשנת 1924 ואני עדיין ילד או אולי שוב
ילד, שכל החיים נותרו לו למימוש חלומות וכמיהות.
כשהייתי בן שנתיים עברתי עם משפחתי לרומניה ובגיל
עשרים עליתי לארץ והתגייסתי לצבא הבריטי. בשנת 1948
התגייסתי לצה"ל, שירתתי בקבע, רוב הזמן במודיעין,
בתפקידים בכירים ובשליחויות לחו"ל. לאחר השחרור
שימשתי כמנהל מפעל לטקסטיל. אחרי הפרישה לגמלאות,
שימשתי כמנהל בכיר בקונצרן גדול. כיום אני מקדיש את
זמנו לאהבותיי האמיתיות: האזנה למוזיקה, קריאה,
כתיבה, שחמט, טיולים בארץ ובעולם ולאישה של חייו.
המוסיקה היא עבורי סם חיים. הקריאה ממלאת את מטעני
נפשי ושכלי בחוויות אינטלקטואליות מגוונות ,
בריגושים, בעצב, בשמחה, דמעה וצחוק, אשר בלעדיהם
החיים היו מדבר. מי שהטביע יותר מכל אדם אחר את
חותמו על גיבוש אישיותי בנעוריי היה הסופר הגרמני
יעקב וסרמן. אהבתי במיוחד את הטרילוגיה שלו "פרשת
מאוריציוס - אצל אנדרגסט - יוזף קרקהובן", שלדאבון
הלב, נשכחה מתודעת הציבור.
בשנת 2008 יצא סיפורי הראשון לאוויר העולם באתר "במה
חדשה". תגובות הקוראים מילאו את אותי התרגשות רבה.
טעם הדהוד סיפוריי האישיים בלבם של אנשים זרים או
קרובים והתחושה שנגעתי ולו בנפש אחת באופן כזה או
אחר, גורמים לי לחוש התעלות ולהרגיש כי זכיתי במתנה
גדולה. הכתיבה גורמת לי לחוש כמרחף באוויר על גבי
מטאטא של מכשפה, מתבונן מלמעלה אל האנשים הקוראים את
סיפוריי ומנסה לנחש מה הם חשים: חוסר חיבור,
התרגשות, כאב, פחד, בלבול, אי הבנה או אולי הזדהות?
סיפוריי אצורים עמוק בתוכי זמן רב כל-כך, רב מדי. עם
פרסומם הם ניתקים ממני אחד-אחד, בכאב מהול בשמחה,
בחיוך ובדמע.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אירוטיקה
בדרך הביתה חשבתי ארוכות על האירועים והשיחה. שאלתי את עצמי :
למה דווקא אני? למה עכשיו? מה יהיה מחר? לאן כל זה יוביל? חשתי
איום באוויר, מעורפל, קלוש מאד אבל עם זאת מוחשי. ובכל זאת
הייתי בהרגשה שאני שולט במצב ושלא
נשקפת לי כל סכנה, מוחשית או מדומה, ושאיו צ

הרהרתי על טלפטיה ועל יכולתו של אדם, במקרים מיוחדים, לנבא את
עתידו או מה שעומד לקרות לו -בדרך כלל דברים שליליים. תמהיתי
אם היתה זו זעקה לעזרה שהעבירה מריה באמצעות הופעתה בחלום שלי,
אבל דחיתי בתוקף מחשבה זו.הרי אינני מאמין בהופעות על טבעיות
שאין להן הסבר הג

אירוטיקה
אפה היה קטן ושפתיה האדומות כמצוירות ביד אומן. וורושק'ה הייתה
תמירה. שדיה רק החלו לצמוח. היא הפגינה גמישות גוף וזריזות
כמתעמלת מקצועית.
למרות שהייתה שחומת שיער ועור, מראיה והופעתה הזכירו לי את
"GRETCHEN", הדמות האגדית והנערצת, שמככבת בהרבה מן הרומנים, ה

מה לא עושים למען נפש יקרה ואהובה כמו דיטה ולמען האגו של
עצמך, שעלול להפגע במקרה של כישלון במימוש החלום הקטן שלה:
לשמוע ולראות את לאונרד כהן פנים אל פנים?

פואנטה
אולם, היה לסבובודה פגם רציני מאד.
הוא גמגם בכבדות, פגם שבגינו לא הרבה לדבר, אך הדבר לא מנע
ממנו להיות שוער נערץ ומצטיין.

זכרונות
לא הבנתי את האמביוולנטיות הזו שלו: מצד אחד היה חבר במשמר
הברזל הרומני ובתוקף כך היה נושא נאומי הסתה כנגד
היהודים,"הסרטן של המדינה" אותו צריך לעקור מקרב החברה הרומנית
המתחדשת - ומצד שני, דאגתו לשלומנו, דאגה תרתי משמע!

זכרונות
רוברט נהג לספר לי על הצלחותיו אצל הבחורות, בדרך כלל מבוגרות
ממנו, חלקן נשואות. תמיד טען כי אלו לא אהבות של ממש, כי עם אף
אחת מהן לא הצליח להגיע למשגל אמיתי ושלם

אהבה
שבועות אחדים אחרי שסיפורי "הווידוי" ראה אור ב"במה חדשה",
הגיע אלי בדואר מכתב במעטפה גדולה, ללא שם וכתובת שולח. חותמת
הדואר שהוטבעה על הבולים הייתה העדות היחידה לכך שהמכתב הגיע
מירושלים.




עליתם עליי





עכשיו רדו


תרומה לבמה





יוצר מס' 80653. בבמה מאז 21/4/08 17:41

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאינו לב-נאור
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה