|
אמרת לי שזהו.
ליבי נדום באותו הרגע.
ים העצב הצליח להטביע אותי
בגל יגון אחד קצר.
|
לראש אני לא דואג, הוא תמיד מתייצב.
אבל הלב נסחף, הוא לעולם לא מחזיק.
|
הלילה כולו שלו,
יהיה רק הוא,
לנפשו.
|
|
|
"אז כשהוא נפל
לבור, והשתמש
בקרש של הבדיחה
כדי לצאת, זה
היה השיא של
הספר"
(מתוך "דברים
שאסור בשום
אופן לכתוב
בבגרות בספרות") |
|
