[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
באותו יום לא היו לימודים כבר אינני זוכר מדוע והבנות שמחו
מאוד לבטלה הנעימה, הן עלו במורדות ההר אל קו עצי האורן ושם
שיחקו שעות ארוכות בינן לבין עצמן במרדפים אין סופיים אחרי
החגבים ובחיפושים חסרי הצלחה אחר הצבים


לרשימת יצירות השירה החדשות
אמונה
חיי בחדרים חסרי קירות
אך אין מהם יציאה

אדום הוא המושל
הלוכד את נשימתי
במאלצני ומחרדני,
את חלקת העור

כי לך השיר יקוד
שנים ילכו יחדיו
עבור קסם מסתורים
עבור מילות כזב
ישנן פינות קטנות

אוי בורה מאורות אשר במרומים
תפילה לי אילך אשא
תנני דרכי בעולם הזה
ואת מרגוע נפשי כי אמצא

ייסורים רבים שבלב
רגעים של שכחה

אנשים כעורים כחולים לא מגולחים
אנשים בחאקי מכוערים מגולחים

אותם רגעים קטנים
אותם רגעים כואבים, מציקים
כשאין מה לעשות ואין שעון סובבים

השקיפות המופלאה של המים
הרגשת האמת שבאה

וזיכרוני כסלע בו חקוק
עלבון ריחי אשר סרח

עצי אשוח מזויפים
עצים גבוהים וקוצניים

האור שהכה היה הדבר המטריד היותר
להיות חשוף כמו ערים מול עניים חודרות
מיד אתה ניכנס לעמדת הגנה
מיד נימה תוקפנית בקולך נשמעה
נימאס לך מעצמך נימאס

פגשתי אותה בשיחה עלומה
והיא הנצה בי
הדמות שניבטה מאותה התמונה
ופעם יחדיו הם ניראו
אהבה היא לא נשלטת
תוכלו לצחוק יחדיו ידידי

הוא בוגדני והשליכהו
הוא לא אני חמס אקרא
שולט הוא בי ללא מנוס
לוקח כל חלקה טובה - לרמוס

ללכת בשביל המרוצף אבנים
והנפש חפצה בבוץ ובעפר

שחוח הוא לא חזק , כפלד

חייך שאינם שלך
טובעים בים האהבה

מצבים של תשוקה
זה חידלון החיים
זה האיש שנכשל ונפל
זוהי תומת החיים

המשמרת ממשיכה לילית
הרעש מחריש אוזניים

כל דבר שנראה בטוח
והדמעה שנמחתה

בעת הפלגה לאופק לא ברור
געגועים וכאב

חופש קיים ביחס לזמן
והזמן שולט בו

המביא על כנפיו את הסתיו
וריח הזבל הנערם
מושך את קבלניו

שתיקה של עניים גדולות
עם ניצוץ של סבל ובכי
וסיאוב של אורות מרצדים
קרובים אך רחוקים

חדר מראה על בעליו
קימוט בסדין , כיסוי שחור
תמונה מעיתון תלויה על קיר
ספרים מסודרים בשלשות

רגעים של שלווה לאחר הכורח
קצובים אך מנחמים

זקוק אדם לחבר וידיד
ואין הוא יכול לחיות בעצמו
ועצבות של שנים תמלוך
וכמשחק השח בוא תחזור

אגדה
כי כמו הצרוב בבשר
ישאר ויגליד בעפר

מצב
כי מתוך האפלה יפציע יום חדש
מתוך הדם יוולד המחר

לא יכול יותר למשוך משא של חודשים
מעיק על החזק, הופך חלש נכנע לכאב

דבש ונרגילה וגמל
וכלי נחושת ירקרקים
שטיחים דקים ודוקרים
עם ציצית וריבועים

זעם מתגבר בחזה
אכה ושוב לא אסלח
לא על טיפשות האנשים
על קטנות וחוסר מבט

כרס, סיגר ושפתיים עבות
צחוק מלגלג ומר
נערות דקיקות ותמימות

דרכנו לא הלכה יחדיו
והכחול והאדום לא חברו

לצוף ללא לאות
לצפות עם מסכה

כאב עמוק חודר
חד חונק מכה
לסבול בשקט
אין אפשרות לחלק
עמוק בפנים

מה תגיד לחבר, איך תנחם
שגם אותך איש לא יוכל
לא תעז ומה תומר בכל החידלון
הרגשה שאין מה לעשות
ותוגת אפרורים תפרוץ ותכה

מועקה עמוקה מאימת לפרוץ
פחד נורא מקיף אותך
אין מה להגיד, מה לעשות ?
אנני חזק מספיק לעזור

אנני חזק מספיק לעזור
הארעיות שולטת בכל

געגוע
על מה כעסה , על האהבה
על מה רצתה ניקמתה

מסירות אמת מידה טובה
ידידות ואחווה צרופה
ושקר וכזב ורוע לא
יופי ונעורים ומקור לא יכזבו

והמים זורמים שוצפים
מים מלוחים ועכורים
ואני מפחד לפסוע
הקרח מתבקע

הרהור
על שפת התהום
מקום של שלווה

מורחים סוחבים אין אור
יש עתיד ורוד דביק
יש מחר של שמש וחברים
אך אין טעם שבשמחה
אין תחושת שליחות שבאוויר

פרחים יפים פרחים צבעונים
בצד הדרך מחכים

אחריות לא לפגוע
לא לגעת בשביר

עצב
יודע כי לשווא אבקש בהסתר
את היודע הלב לספר

תשוקה עמוקה של דורות
מחסומים של דעות הורים
ואני ניצב בין הפתיש לסדן
ואת מכה ללא תחושה

מבטים עורגים למין
חיוכים נבוכים מנסים להבטיח

אבל בזמנים שבהם השמש במישור אחד עם האופק
אותו זמן חסדים אחרון

כי יפה או כי נחמד
אך את תדעי תדעי לעד
כי הוא שלי ורק שלי
ואם אותו יום אחד
אדם אחר ירצה לעד

כוח מנפץ גלי תסכול
מדיף ריח של אבק
שמן בגלגלי הטחינה
כמוץ המעופף ברוח
כימים ארוכים של חמדה

פעם שושן פרח בחזי
פעם הייתי נירדם ללא לומר דבר

ירוק קולט קולות אספלט שחור
וזרימה של החיים הזורמים מתחתך

ואני נחצה ונישבר לרסיסים
ואת רואה אך לא ניראת

פתלתל וחמקמק
רצון המשוררים

כי שירי הוא כאב שלוח
כחץ הננעץ וקורע
כי נקעה נפשי סבלות לבי
כי שוב לא אוכל לסלוח

הגות
זהו שיר ללב השבור
הגעגוע שבא בהסתר
המתגנב כגנב בלילה
המאיים ולאחר מסתתר

כמו שלהבת ענקית
מתעוררת בפנים
מקוממת את הלב
מקפיצה ומדלגת
שימחה עצורה

ערפילי
לילה חם בצל הים
וגרגרי חול בישבן

כי לך השיר יקוד
שנים ילכו יחדיו
עבור קסם מסתורים
עבור מילות כזב

ייסורים
חרוך, מדמם וכואב
מקנא, מבקש, מתיסר

והיא מולידה את המקרה
ובמקרה אפגוש דרכך
ועיננו יצטלבו יחדיו
את אינך יודעת




"העניין שלי עם
החיים שאחרי
מתמצה לנקודה
שבה אני מפסיק
לחיות"





אמיל אז'אר


תרומה לבמה





יוצר מס' 65. בבמה מאז 28/12/98 3:25

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לינון חזן
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה