[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יפעתי גולן
כמו ציור של דגה...


אל היצירות בבמה האהובות על יפעתי גולןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי יפעתי גולןאל היוצרים המעריכים את יפעתי גולן
גם אם קשה לי להגיד מילים יפות מאלו...




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
עוד נשימה עמוקה וריצה זריזה לשירותים, אין לי זמן.
אני שולפת את מברשת השיניים שלי ומורחת משחה, שוטפת את פני
ביד אחת, ובידי השנייה פותחת את המכנסים מתיישבת על האסלה,
מצחצחת את שיניי לקול קילוח השתן.

מכתב
הנשים , הכסף, התהילה. זרמו ללא סוף כמו נהר גועש...חיי היו
חסרי משמעות, לומר שלא באתי במגע עם נשים יהיה שקר, נשים רבות
חלפו על פני, שכבו במיטתי , אך אני כמו גופה בכל יום שהפער בני
לבין בובת החרסינה גדל.

געגוע
אז שוב מתחיל הסיפור, את עולה על מטוס, חוזרת לארץ, כולך
התרגשות. אימא מתחרפנת, רבה עם אבא, שוברת קירות, רק בשביל
שתיהיי מרוצה. כל שנה מחדש היא אוכלת את עצמה עם הערות עיצוב
שלך, "זה ככה. זה פאסה, זה, זה אין", ולכולנו כבר נשבר מזה.

הומוסקסואליות
היא צחקה למרות שהדמעות המשיכו להרטיב את חולצתי.
"אני פשוט בדיכאון", היא הסתכלה עלי בעיניים היפות שלה, ולא
אמרה מילה, רק התקרבה אלי. השפתיים שלי עם השפתיים שלה.

סוריאליזם
..."את רצית משהו עצוב." התגוננתי, הסרט המלוקק לא גרם לצנרת
שלי להשתחרר. רונית אומרת שזה פאק, שבטח זה קשור לאיזה טראומת
ילדות.. "מה? פרח קטן שלי לא התכוונתי." ניסיתי לנחם אותה, אך
היא כמרוקאית המלקה את בנה ובכל הצלפה אומרת מילת אשמה.

בסוף הוא ביקש, כמו ילד קטן "אפשר לתלות כביסה?" זה היה לי
נורא מוזר, אני מדברת עם בחור מבוגר והוא מתנהג כמו ילד קטן.
אבל העיניים שלו בהקו כמו ילד יום הולדת מול ערימת מתנות, זה
מיד שבה אותי, זה הזכיר לי את התקופה הנאיבית שלי.

סיפור ילדים
בכוונה היא אמרה את זה, בכוונה! היא סתם קראה לי רוסיה ואני
בכלל באה מחיפה. החולצה שלי הייתה מאוד יפה, אבל לא הלכתי
וסיפרתי לאף אחד על זה, אפילו לא למורה... בהפסקה כולם באו
לשולחן שלנו ואמרו: "החולצה שלה..." והצביעו על הילדה, "הרבה
יותר יפה משלה" ואז הם הצב

סוריאליזם
הרחובות דמו אחד לשני והיו מלאי גועל, העצים השקיעה הכל העביר
בי חלחלה. עצרתי את ריצתי והקאתי .
הקיא שלי לכלך את השלג המלוכלך.
"איכס" שמעתי את קולו מאחורי, "את כזאת מגעילה..."

מסעות
ראיתי את נעלי הספורט שלו, ובדיוק חשבתי לי על איזה קללה
עסיסית שתעיף אותו ממני, משהו בסגנון 'עוף ממני, יא אנס
בפוטנציה', אבל איך שהרמתי את הראשי- הוא עמד שם, מחייך את
החיוך הלבן שלו. איך שאני אוהבת שיניים לבנות. זה שבר אותי,
ובמקום לקלל נראיתי כמו פוסטמה ע

הספד
הייתה יונקת לה סיגריה אחרי סיגריה, נחנקת מהעשן, מקללת את
כולם בערבית, עצבנית כזאת. אבל ברגע שאימא שלי הייתה נכנסת
לחדר, היא הופכת ישר לשלווה, נמרחת עליה כמו חמאה, פתאום קולה
העצבני היה הופך מתקתק, בלי טיפה של צביעות, ככה היא הרגישה.

ג'ננה
"אולי אם תתני לזה מבט יותר גברי, זה יהיה טוב" אבא שלי אמר
וקימט את מצחו, כמו שהוא כאילו חושב. "אני דווקא חושבת ש..."
"את לא מבינה!" אבא קטע את אימא, "הילדה צריכה לתת לזה גוון
צבעוני שמח".

ג'ננה
הוא הביט בשעון, קרוב לודאי שתכנן מה הוא הולך לעשות היום.
אולי קניות? ואני לא ראיתי את הרחובות כבר שנה...

היפרדות
אותה השמש של ההקרנות הראשונות, של נשירת השיער, אותה השמש
שישבה בשמיים וראתה אותי מקיאה דרך חלון השירותים, אותה השמש.
והשמש מסנוורת אותי באכזריות קרה.

אגדה
אני זוכרת הכל.
כל דמעה ודמעה שלו , את הצחוק העצוב, את החיוך השמח, את קולו
השלו שגורם לשינה מתוקה, את עורו הרך, את רגליו הארוכות, את
נשימותיו האחרונות, את דמו על פני, את מילתו האחרונה.

יומן
את מחפשת צוף כמו פרפר ומוצאת רק רעל ומתעקשת לאוכלו.
את מרעיבה את עצמך לנוכך החברה, בולעת את העולם בחשכת הלילה,
מצטמקת עד לאפס. מחפשת את עצמך במיטות זרות, והולכת תמיד לישון
לבד...

סוריאליזם
"נשמע לי טוב כל הקטע הזה..." הרמתי את ראשי מהמחברת, זיו וגור
דיברו בניהם על עוד שיטה לפצח קודים במחשב, אני לא מבינה בזה
הרבה.

אמונה
"טוב אני זזה הביתה" אמרתי, עודפת מעלי אנשים.
יצאתי החוצה, משאירה אותם תלויים, כולם משום מה נשארים תלויים
אחרי. והכול שם תלוי ,תלוי באלוהים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
ערפילי
Like a golden hole
Do not see it all?
Afraid to fall
On your feet
Alone again just me and the walls
Where you choose to roll
After all it's just like a special chocolate ball
very far in India

יחסים
אני רוצה שתביט לתוך עיניי,
ותתפוס חזק את מותניי,
שתהיה לי לגבר ואני לך אישה,
אני רוצה שתתמסד לי לפי שעה.

אהבה
בדואט דומם, ישן
משחקת ברגשות של עצמי
פסיכו, פילו, אופי אמיתי, אימתי
מחבק אתה אותי

אני לא רוצה לשמוע
אני לא רוצה לשמוע
אני לא רוצה לשמוע
לא רוצה אני אפילו להקשיב

קרובה שהיא הולכת. הולכת אל הסוף, בסוף שהיא גומרת, גומרת את
הסוף. לא מבינה, לא מבינה מי זאת האישה, האישה שהיא שלך, האישה
הזאת שלך

בדידות
אין עוד חולשה למות כעת, מחמת הספק מחמת זעפך
שוטה אני, שותה זיעתך. קור של ייאוש, או שמה זיק של תיקווה

את אישה את כמו בובה
באה עם חוברת הוראות
לא בנאדם, נקבה.
אז תפסיקי כבר לבכות.

שחקיני עוד משחק
ושוב אני הקמח שבשק, על גבך מנותק, לעולמים.
שוב לשוב לאלה הימים.
כי עכשיו יש רק מחנק
ומכביד לי המרחק.

בלילה חלמתי, חלמתי אותך
יכולתי לחוש את זרועותיך כרוכות סביב גופי
יכולתי לחוש בהבל נשימתך על פניי
בזיפי זקנך שורטים ברכות את לחיי

ארוטי
כינרת בחורף אני מתגעגעת.
גשם שוטף את הרחובות הזרים,
והרוח משנה כיוונה לעתים תקופות.
כמו משוגעת,

עצב
כפרח מיובש
ואין לי ריח כבר
רחמי אכול מעש
עולה אני על הר

נעים לי בבית נעים
בחוץ ילדים משתוללים
נעים לי בשקט נעים
לא רוצה שום דבר
שרה לי שירים

אהבה
לא לישון, לא היום לא מחר, תלכו ממני כבר, רגשות אפלים
ופילים.
את גדולה,את קטנה, אינטימיות ערומה.
האמת לי בוכה...

רגלי לוקחות אותי מכאן לדרך לא מוכרה
ראשי דופק ברצפה ראשי דופק בתיקרה
הדמעות של יורדות ללא שליטה
כבר אין לי כח לשלוט בטוב ולא ברע
לא בי ולא בך

הדלותות נפתחות
עלי מחייכות
שהכנס הן רוצות
רק להתנסות

אמונה
איך דרקון ענק בוכה בי
שפורש כנף ונע לתוך כתום
סירה על חוף לא זזה
עמוק, עמוק

תחושתי
אל תחפש משמעויות
ולא, אל תתנסה להבין
ואם תשחק בי יו-יו מחשבות
במטבוליזם של שקרים

געגוע
אני כשחשבתי שאני זאת אני
אני כבר ההוא
ואתה כשחשבתי שאתה מיוחד
אתה כמו ההוא
ולבי כשחשב שהוא חזק
הוא רגיש ואותי דפק

היכן אתה?
היכן אתה?
ההוא שהבטיחו שיצילני מצרה
היכן אתה? היכן אתה?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
Run just run with me
You feel the wind blows me to heaven
When the angels shouting only then

מכתב
אין זאת אהבה, אלא אובססיה שטבועה בי.
וזאת אינה אהבה אלא סיפוק מיני, ספק סיפוק גופני.
ראה היא סופגת אותי, למרות הריחוק.
יש קשר לבנאדם או לעיניו הכחולות? אין מחשבותיי בכך.

הגות
לא אחסיר פעימה למראה זיכרון נוגע של שיערות מתבדרות ברוח
למראה השקיעה לא אזכור שוב אותך מטפס על אותו עץ אשוח

סופני
אני השופטת, אני גם התליין, אני האשם וגם הקורבן.
צרחות, צרחות, ובכי קל סוגר על הדממה.
בושה וגם כלימה, מרגישה אני מול הדמות שבמראה


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שקיעה וזריחה
אל היצירה

חוף ים
אל היצירה

תקריב
אל היצירה

תיעודי
אל היצירה

חוף ים
אל היצירה

חוף ים
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
אין לי לאן לברוח
תן לי, תן לי עוד כח!
אין לי לאן לברוח
תן לי תן לי עוד כוח




-הגודל לא
קובע!
-מי אמר?!
-אמאש'ך...


תרומה לבמה





יוצר מס' 41151. בבמה מאז 2/9/04 2:55

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליפעתי גולן
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה