|
אהבה היא ריקוד. המוזיקה שלה חוצה עידנים,
גיאוגרפיה, חברות. הפזמונים, המלל של הזמרים המלווים
את הריקוד הזה בתשוקה.
"נעים מאוד, אני תום". "נעים מאוד, יפעת".
בדיוק ככה זה התחיל. נפגשנו בים, חול, שמש, המתכון האולטמטיבי
לאהבת קיץ. הוא עמד שם, עם בגד הים הקצר שלו, חושף גוף שרירי
וסקסיות מטורפת. מדליק סיגריה ומעיף בי מבט.
|
עברו חודשים עד ששוב פגשתי אותך. התקשרת אלי בצהריים ושאלת מתי
אתה רואה אותי. אז החלטתי להיות ספונטנית ולבוא אליך לחנות.
דבר מוזר מאוד קרה שם, משהו במבט שלך בעיניים היה נראה לי
שונה. בערב כבר מצאתי אותך בזרועות שלי מחבק אותי.
|
בוקר יום שישי, שמש, הרגשה של חופש באוויר, הציפורים מצייצות
וכולם יצאו לכבישים לנצל את השמש בטיול בהרים.
וגם אני כמו כולם יצאתי מהבית עם חיוך על הפנים. מהרהרת לעצמי
כמה כיף היה, אם מישהו שאוהב אותי היה הולך לידי עכשיו. גבוה,
שחום, עיניים עמוקות.
|
שש בבוקר, סימנים של שמש ועננים בשמים, סתיו בחוץ וקר. שירים
של חורף מתנגנים ברדיו והוא נכנס לדירה המתעוררת, למיטה לפוך
החם מלילה של שינה.
|
זה כל כך קשה להפסיק לאהוב אותך, כי גם שאני מכריחה את עצמי זה
לא עובד. אני רוצה לפעמים להתקשר אפילו סתם, רק לשמוע את הקול
שלך. ופתאום, אחרי כמעט חצי שנה, התקשרת, זרקת כמה משפטים
לאוויר, חנקת אותי מדמעות וניתקת.
|
סוף סוף הגענו לאהבה האמיתית שחיכיתי לה זמן כה רב. ידעתי שמפה
לא ניפרד לעולם ושאין דבר חזק יותר מהאהבה הגדולה שלנו.
אם רק היינו יודעים מה מחכה לנו למחרת בבוקר.
|
אני רואה אותך שם,
כמלאך,
מחייך חיוך שובב,
תמים
|
מתנפצת לרסיסים בין זרועותיך,
כמו הגל, כך ליבי נפגע מסלעיך
נסוגה לאחור, אך חוזרת אחריך.
|
אך שוב אני לבד
מחכה,
אולי תשלח איזו הודעה.
תאמר מילה טובה
|
מתמסרת לידייך
לצימרור נשימותייך
טבועה עמוק בין זרועותייך
בין מגע למגע, רוצה רק אליך
|
לקחת הכל וזרקת לאויר
חיכית שזה יתנפץ חזק בקיר.
מבלי מחשבה להסביר.
|
אם רק תתן לי לפתוח את ליבי
תגלה שם את כל עולמי
עולם המלא בך,
האיכפתיות, הדאגה, והקרבה שמתגלה
|
אני שונאת לריב איתך,
במיוחד שזה על דברים מטופשים.
אני שונאת את המתח
במיוחד שזה על דברים קטנים.
|
עוצמת את עייני,
ורואה את פנייך,
את עינייך הירוקות,
מביטות בי.
באותו המבט,
שלראשונה משך אותי.
לאותו החיוך,
שהרעיד את גופי.
|
אני לא רוצה לפגוע בך הוא אמר,
בדיוק את המשפט ששנאה,
הנה הלכה לה עוד אהבה.
את בחורה מקסימה הוא אמר,
ונעלם כלא היה.
|
אני יכולה להישאר ככה לנצח.
מכורבלת בין זרועותיך, עטופה, נאהבת.
להקשיב לנשימותיך העדינות, ללבך עולה ויורד בשלווה
מביטה בפניך כל-כך שקטות - מאוהבת.
|
כל פעם לפני הופעה,
רגע לפני שאני עולה על הבמה.
עובר בי רעד קטן בגוף.
והלחץ מתחלף בהתרגשות.
אני יוצאת לרקוד מול אלפי אנשים
בנעלי עקב ושמלה מנצנצת
מפזזת את הסמבה הבוערת והרומבה הלוהטת.
|
פתאום הסתכלת לי בעיניים.
ולא הפנת מבט אפילו לרגע.
מבט עמוק, מבט מתגעגע.
מבט שהלב חיכה לו זמן כה רב
|
גשם
יושבת לצידך במכונית.
הגשם,
לרגע שוטף מעלינו הכל.
|
אצבעותיו בלהט עברו על פניה
החזיר בה את רעד אבריה.
|
החיוך המתוק שגורם לאושר בכל הגוף,
יוצר הילה זוהרת באור שזוף.
מקרין ברק אל תוך עינייך.
ומועבר בעדינות לתוך מגע ידייך.
|
פעם כשהיית רואה אותי,
היית מחייך חיוך ענק, חיוך של אושר, של אהבה.
שמעביר ברק עדין לעיניים שלך.
היום, יש בהן רק צער וכאב.
|
געגועים מלאים במחשבה שותפת
מחכה לחיבוק באהבה קוטפת
שגופי יעטוף גופך בתקושה עוטפת
|
מביטה בשפתייך וזה מרעיד את הלב
כמו מכת חשמל, נצבטת מכאב
|
אני זוכרת את הנשיקה הראשונה שלנו. ישבנו באוטו בחושך אבל
עדיין ראיתי את הברק הקטן בעיניים שלך. הלב שלי דפק מהר יותר
מקצב הנשימות שלך ורק חיכיתי לרגע שהשפתיים שלי יגעו ברכות
בשפתיך.
|
כבר כמעט עברו חודשיים ותמונתך מסרבת להרפות את דמיוני. מסרבת
להאמין שגם אתה בין המלאכים שעלו לשמים.
אולי בפעם הבאה שיפול כוכב תחזור איתו אילנו?! כן אה... אני
מהאלה שחולמים.
|
אומרים שהזמן מרפא את הכאב
אולי זה באמת נכון. כי כל פעם שאני מסתכלת
בתמונה שלך הזיכרון מתחיל להיות מעורפל יותר.
אך זה עושה את הכאב חזק יותר.
|
לא חשבתי שזה הגיוני שעוד פעם מישהו יצליח לסחרר לי את הראש
בצורה שאתה הצלחת. ממבט אחד שלך הבטן שלי התהפכה כל כך מהר
שהיה לי קשה להבין מה קורה. ועד ששמתי לב כבר נשבתי בקסמייך.
קסם משכר, אתה כמו סם ללב שלי, סם כל כך חזק שככל שהזמן עובר
והתמכרתי,
|
כשהוא עוטף אותי בכל גופו, מחבק אותי חזק ומרשה לי להתכרבל
בתוך תוכו, אילו יכולתי הייתי גם נכנסת תחת עורו ולא עוזבת
לעולם. עוטף אותי, עוטף חזק מעביר בי גלי חום של תשוקה, קירבה
רצון להרגיש אהבה כמה שיותר וכמה שיותר קרוב
|
מה מצאתי בך? זה לא היה כל כך קשה, כיוון שברגע שהמבט שלך נתפס
בעיניי ראיתי בהן ברק מעניין. ניצוץ של אדם מיוחד. לשמחתי לא
טעיתי.
|
יש רגעים שאי אפשר לשכוח. את הרגע שבו הנחתי את עיניי על יופיך
לא אשכח לעולם. כבר אז ידעתי שאוכל לתת לעצמי לאהוב אותך.
|
|
|
ממלכת הסלוגנין
היא מונרכיה
דיקטטורית של זה
שמאשר את
הסלוגנים!
פרובוקטור. |
|
