|
"רגע, מה זה היה אחרי העצור ימינה?" כיוונים אף פעם לא היו הצד
החזק שלי. מצד שני, שום דבר אף פעם לא היה הצד החזק שלי. אני
בן אדם של צדדים חלשים.
האיש הצעיר הרים את משקפי השמש שלו על המצח, והסתכל עלי במבט
שמנסה להבין אם אני צוחקת עליו, או שככה אני באמת.
|
אמא?" אני חוזר.
"מה?" היא שואלת. הסכין ממשיכה לקצוץ.
"ממה חמר עשוי?"
"מבוץ", אמא עונה בלי להסתובב.
אני חושב רגע. "אז איך כשחמר מתייבש הוא לא הופך בחזרה לחול?"
היא לא עונה.
"אמא!"
"מאור, תעשה לי טובה, תאכל את הטוסט שלך", היא אומרת לי.
|
החתול ישב ישיבה זקופה על חומת האבן, שהקיפה את הבניין. הוא
היה די רזה, ורובו לבן, אבל היו לו שני כתמים שחורים, אחד על
הסנטר ואחד מתחת לאף, שנראו כמו זקן ושיוו לו מראה רציני
וחשוב.
|
שנינו הולכים על השביל בפארק. אנחנו באים לפארק רק בבקרים של
אמצע השבוע, כי אז יש פחות אנשים. אתה לא אוהב הרבה אנשים,
כשצפוף וכולם מסתכלים. אנחנו הולכים על השביל מאוד לאט. תמיד
אתה מלפנים, ואני מאחוריך. אני צריכה ללכת ממש לאט בשביל לא
לעקוף אותך.
|
̃ישי מספר לי שהוא נוסע להודו. אנחנו יושבים בפאב של
המושב ושותים בירה גולדסטאר, כי זה המשקה היחידי שיש שם.
̃ישי אומר שנמאס לו כבר מהמושב הזה, ששום דבר לא זז, ושאם
הוא יחכה לי, אז הוא ימות פה כמו סבא שלו וכמו שושי המשוגעת
שהבן שלה מצא אותה תלויה מ
|
שכנה שלנו, זיוה, מגיעה עם הבן שלה. הוא קטן, יותר קטן ממני,
והוא אוכל הכול, גם ספרים וגם גרביים, ואפילו אוטואים. אבל
בגלל שאני הכי קרוב אליו בגיל, תמיד אומרים לנו לשחק ביחד. אני
מחביא מהר את האוטו מכבי אש החדש, שלא יאכל לי אותו.
|
ריקי לוי הייתה אישה עייפה. תמיד היו עיניה אדומות ועיגולים
שחורים נחים תחתן. הליכתה הייתה כבדה, רגליה כמו נשרכות מעט
אחריה, ופיה מפהק, חושף שורת סתימות, שממלאות כמו איים כסופים
את השיניים הלבנות. כאשר היו אומרים לה: "ריקי, את נראית
עייפה. מדוע לא תלכי לישו
|
באוטו אבא אומר שהיום נעשה יום כיף, רק הוא ואני. הוא לוקח
אותי לבית קפה של הזקנות. אני לא אוהבת את המקום הזה, כי
יושבות שם רק זקנות עם שיער בצבע סגול, ויש שם ריח מוזר, והמון
רעש בגלל האוטובוסים. אני אומרת לאבא שאם זה יום כיף, אז יותר
בא לי ללכת למקדונלד'ס
|
ה' זאת אות שקשה להגיד. זה כאילו לא אמור להיות קשה, כי זה
בעצם כמו לנשוף החוצה דרך הפה. כמו שעושים כשקר ורוצים לראות
את הבל הפה באוויר. זה כאילו לא אמור להיות קשה, אבל זה קשה.
כשנושפים את האוויר החוצה מתקבל הצליל הה, הא קמוצה. את זה
אפשר לעשות בלי יותר מדי
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בא לי על מיכלי
על מיכלי
באוראלי
או מיכלי
באנאלי
על מיכלי איך
שבא לי
כן מיכלי, את
טובה לי
אחד ששם לב
שמיכלי מתחרז עם
המון דברים |
|
