|
just me
דואגת לך
כאמא שלך
חושבת אותך -
וגשם בחוץ
וקר שם
|
העיניים הקטנות שלך בוהות בי
הערצה של קטנטנה לאם
ואני מחייכת מעמקי נשמתי
וחיי שוב חיים
|
החזרי אור סגולים וכתמים צהובים
מתגלים לעיניי
בכל דקה מן החיים
|
כן מוזר, אבל כה אמיתי
הזמן מראה בדיה או אשליה
אנא, סלח לי אם נראית תמימה...
|
וטובות , עמוקות , פצתה פיה.
|
שינויים שקורים לי בבטן
בבוקר קר
הנשמה שלי נפתחת
וענן רחב
קורא לי לשם, אל האושר שלו
|
הכול מסתחרר
אני נופל
היכן את משענת, היכן את נמצאת.
אני לכוד במוחי
עכשיו אני חופשי
אני מת.
|
זה עולם שהגשם שוטף בו הכל
רגשות מתאחדים החלומות נודדים,
יש דברים שלעד ייחרטו בלבי
הרגשות נושנות וחלומות שאהבתי מאוד...
|
משאלות לבי פרושות לפניי
נפרשות מעצמן
כמדרך מלכים
ומלכות.
|
אתה בחוץ. בחוץ. בחוץ.
אני אזרח מחר
|
ומחשבותיי הזכות הוחיו בפניך
|
הייתי שם,
חלק מיצירתך,
בריאתך,
הבנתי את הבריאה,
|
להתעורר ככה בבוקר
כשגופך העירום שרוע
לידי , וחום גופך
מחמם
|
שמעתי אותך
ביום של מלחמה
הקשבתי לך
בלב חרוץ,
|
הו, מלאך שלי
עם כנפיים,
מביטה בך
עמוק בעיניים,
|
אני עצובה, פוקחת עיניי
רואה מציאות עד בלי די
אני עצובה, ירח עולה
אני עצובה עד בלי די
|
צבעים מתערבבים
אדומים וזהובים,
והשקיעה קרובה,
אדון, אל תירא,
כי השקיעה יפה.
|
ואם אתה שומע אותי עכשיו
אתה יודע שיש בי חרטה
על כך שלא אמרתי מילה למענך
חשבתי עליך כעל אל
|
ובל ייפול האומץ - בשכינתך
|
טהור נשמתי
כתפילה אל אבי
בוראי ,
אלוהיי,
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
יש לי בעיה עם
נשים- הן דומות
לי מדי.
פוסט פמיניסטית
ברגע של משבר |
|
