|
ביום אחדשל נובמבר
הופיעה לי ילדתי
נור יה
אור אל נתתי
שמה
|
שמש יהלום זהוב / חמה לוהטת
הרים בארגמן תעטוף / מערבה תחלוף
צינת דמדומים תגיע / ערב של אילת 72 יפציע
|
אימא שלי נולדה בבבל
ולי טיבית לשבת תבשל
מבגדד באה
לעירו של אברהם
שבה
|
בוכה עלייך / את שהייתה בבל
נפשי דומעת / רוחי כאובה
בית לאבותיי / ערסל תרבות לתבל
|
באופק
מבטך
ובענייך הבוהות
|
אמרו
בדידות מביאה
ה א ר ה
מתמימות
|
בחלוקה המזמין
עמדה שם
ולא הבינה מ ה?
|
מתוך הר בוהק / חוצב דמותך
ממאנת את / להיראות / לצאת מסלע
|
בחלומי דמותך
גופך העליז
ניגן מיתרי גופי
|
איש לא יעמוד
מול זוהר יופיה
ולא ידום
|
את יושבת לפני הפסנתר
אצבעותייך מנגנות בשחור לבן
|
יושב על קפה
חבוי מאחורי עיתון
ירא מטביעה בתכלת עיניה
|
שלהבת יה
האהבה
לא אדע לא אמצא
האישה
להבעירה
בתשוקתי
|
כאשר חדר לשונו
לגן עדנה
הוא חש
באותו רטט
|
ארצי מולדתי, כמה את בוכייה
כמה את עצובה...
|
למה אתה אוכל תפוח בשירותים
היא שאלה
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
מיכלי מאד
חמודה. חבל שהיא
לא ממש מבינה
עניין. כל
הבחורים
המוצלחים שאני
מכירה לה, היא
דווקא מסתובבת
לי עם כל מיני
ילדים
מחוצ'קנים. עם
משקפיים.
לאף אחד מהם אין
אופציות.
שירה מתוודה
לפני הלן ספיבק
מנהלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק,
בשיחה ליד הקולר |
|
