|
אני אדם רגיש שנהנה לכתוב ולעזור לאנשים
במציאות וברשת בנועם ארשת
יצאתי לי ביום אביב
לטייל ולהנות משקט וטבע סביב
אתכם ידידים וידידות אשתף בכייף
במחשבות וחויות בלי להתעייף
|
אהבה היא כח
אך לעיתים אינה נותנת מנוח
|
נא לא להגזים בשאיפות
ניתן להסתפק במועט
|
אם וילד על שפת הים
המבט בוהה למרחקים ללב הים
האושר בפנים בלב קיים
אך מהולה בו גם כמיהה
|
כשאני יוצא לעבודה בבוקר
ציפור מצייצת
נערה יפה בחן לי קורצת
|
יום עובר ומתח לערינו שוב חוזר
|
גשם רד נא בגליל
ויעלה המפלס בגיל
|
חץ שלח לה במבט
אך היא לא הביטה כמעט
|
חום הלב תמיד יפיג את הקור
עם בא הליל ובוקר אור
|
חוף ימה של תל אביב
יושב לי מול חוף הים
|
אומנות השורדת בפגעי הזמן
בהשראת ון גוך
|
רוחות מנשבות ושורקות
עצים מפילות ברקים מבזיקות
גשם משמיים ושלוליות בארץ מיים
אנשים ממהרים מטריות עפות ומתהפכות
כל אלו תעלולי הרוחות
|
בעיתונים רק בלגן ומהומות
שביתות בלגן מכות ילדים בגן
שהדף האחורי יעבור קדימה
ולקרוא עיתון לא תחשוש כל אמא
|
שבת יום חול גלים יוצאים במחול
שמש זורחת שמש שוקעת
וגלים שמנסים לגעת
|
כוכבים זה מכבר
פתרון היו לכל דבר.
לנו תמיד היו מכר וידיד
אותם תמיד נזכור
בלילה ולפני זריחת האור.
|
כספת האירועים: חתונות בריתות ובר מצווה גם
כל יום בשבוע עובדת היא באופן קבוע
|
על הבוקר יורד בעירי ברד,
על חלוני ברעש הקיש הוא מיד.
ולראות קפיצת הכדורים או מה טוב ומה נעים
|
התמונה היא חלק מבית
כמו שציור הוא חלק מחיי האומן
מחשבות שרצה לשמר מפגעי הזמן
|
מה אבקש לשנה חדשה
שקט אבקש אלי בבקשה
|
מחשבות ביום חורף
בוקר אור מול יום אפור
יושב פה וחושב
|
עם הגיע עונת החורף
מטריה בגשם לנו לא תפנה עורף
|
מה יהיה מה יתפתח בארץ ולא על הירח
|
אופטימיות לעד גם המצב לא תמיד נחמד
|
פיקאסו הצייר
אומן ידוע זה מכבר
|
האהבה מסובכת לעיתים
לא נמדדת רק במילים ומבטים
אך תמיד יש לקוות
שיש תקווה לאהבות
|
שמש זורחת עם בוקר
קול ציפור בחלוני
|
שמש זורחת עם בוקר
קול ציפור בחלוני
ואור חודר למעוני
ריחו של יום חדש
עם נועם ללא חשש
|
עולם של מתאבדים
פה ובעירק
אותו ברדק
|
עם בוא הקיץ זה ברור
עברנו למשחקי כדור
|
|
|
אין עליי!
אין עליי!
נו, עכשיו כבר
יש. הלו חבר'ה,
אחד אחד אמרתי!
אפרוח ורוד
בגן החשמל,
שישו ושמחו,
הוא כבר לא
מובטל. |
|
