|
אני אדם רגיש שנהנה לכתוב ולעזור לאנשים
במציאות וברשת בנועם ארשת
יצאתי לי ביום אביב
לטייל ולהנות משקט וטבע סביב
אתכם ידידים וידידות אשתף בכייף
במחשבות וחויות בלי להתעייף
|
אהבה היא כח
אך לעיתים אינה נותנת מנוח
|
נא לא להגזים בשאיפות
ניתן להסתפק במועט
|
אם וילד על שפת הים
המבט בוהה למרחקים ללב הים
האושר בפנים בלב קיים
אך מהולה בו גם כמיהה
|
כשאני יוצא לעבודה בבוקר
ציפור מצייצת
נערה יפה בחן לי קורצת
|
יום עובר ומתח לערינו שוב חוזר
|
גשם רד נא בגליל
ויעלה המפלס בגיל
|
חץ שלח לה במבט
אך היא לא הביטה כמעט
|
חום הלב תמיד יפיג את הקור
עם בא הליל ובוקר אור
|
חוף ימה של תל אביב
יושב לי מול חוף הים
|
אומנות השורדת בפגעי הזמן
בהשראת ון גוך
|
רוחות מנשבות ושורקות
עצים מפילות ברקים מבזיקות
גשם משמיים ושלוליות בארץ מיים
אנשים ממהרים מטריות עפות ומתהפכות
כל אלו תעלולי הרוחות
|
בעיתונים רק בלגן ומהומות
שביתות בלגן מכות ילדים בגן
שהדף האחורי יעבור קדימה
ולקרוא עיתון לא תחשוש כל אמא
|
שבת יום חול גלים יוצאים במחול
שמש זורחת שמש שוקעת
וגלים שמנסים לגעת
|
כוכבים זה מכבר
פתרון היו לכל דבר.
לנו תמיד היו מכר וידיד
אותם תמיד נזכור
בלילה ולפני זריחת האור.
|
כספת האירועים: חתונות בריתות ובר מצווה גם
כל יום בשבוע עובדת היא באופן קבוע
|
על הבוקר יורד בעירי ברד,
על חלוני ברעש הקיש הוא מיד.
ולראות קפיצת הכדורים או מה טוב ומה נעים
|
התמונה היא חלק מבית
כמו שציור הוא חלק מחיי האומן
מחשבות שרצה לשמר מפגעי הזמן
|
מה אבקש לשנה חדשה
שקט אבקש אלי בבקשה
|
מחשבות ביום חורף
בוקר אור מול יום אפור
יושב פה וחושב
|
עם הגיע עונת החורף
מטריה בגשם לנו לא תפנה עורף
|
מה יהיה מה יתפתח בארץ ולא על הירח
|
אופטימיות לעד גם המצב לא תמיד נחמד
|
פיקאסו הצייר
אומן ידוע זה מכבר
|
האהבה מסובכת לעיתים
לא נמדדת רק במילים ומבטים
אך תמיד יש לקוות
שיש תקווה לאהבות
|
שמש זורחת עם בוקר
קול ציפור בחלוני
|
שמש זורחת עם בוקר
קול ציפור בחלוני
ואור חודר למעוני
ריחו של יום חדש
עם נועם ללא חשש
|
עולם של מתאבדים
פה ובעירק
אותו ברדק
|
עם בוא הקיץ זה ברור
עברנו למשחקי כדור
|
|
|
אתם מכירים את
התיאוריה שגורסת
שאם לא עושים
כלום במשך הרבה
זמן אז שום דבר
לא קורה?
אז התכוונתי
לבדוק אותה אבל
בסוף ויתרתי.
נו?
כלום, נדה, לא
קרה שום דבר.
בוליביה משוחחת,
עם עצמה. |
|
