|
סתם ילד אחד לא כל כך מיוחד מלא בבילבול מכל ניפלאות
החיים
סתם ילד..... עם אקדח
השדה היה ירוק כולו ,הרוח שהצליפה בפני הזיזה את הצמחייה
לכיוון אחיד ומעט העיקה עלי אבל אני בכל זאת המשכתי לרוץ בין
גלי הצמחייה שהרוח יצרה. זה היה יום מעונן ובשמים יתקבצו להם
בפינות בודדות מספר מצומצם של עננים אפורים, הרוח הייתה קרירה
ונעימה שנשקה לפני.
|
היא מדליקה עוד סיגריה עכשיו
|
היא כמו האופק או קשת בענן, את כל החיים אפשר לבזבז במרדפים
אחריה ואף פעם לא נצליח להתקרב טיפה.
לפעמים אפשר גם לומר דבר דומה על האושר...
|
חלק ונעים הוא הנייר, כל כך טהור ומסתורי, יש אנשים שיראו בו
שקט מושלם, יש אנשים שיראו בו משהו חסר ואני רואה בו את הכל.
|
סיגריה שמוטה בפה, אפילו לא דלוקה כי הוא לא ידע שאת הסיגריה
מדליקים, בזמן שהוא מנסה להבין למה בכל הבקבוקים תקועים
צינורות מוזרים הוא זורק אבנים ביאוש ואדישות לכיוון בקבוק
הפלסטיק שבדיוק הציב על העמוד.
|
בין מיליוני קשקושים
מנסה למצוא נחת
בין יותר מידי מילים
מוצא את דרכי למחק
|
טיפה של דם מטביעה את העולם
כמו שזריחה הורגת לבנה
בחרו לחיות ביום במקום בלילה
כך גם בחרו מלחמה
|
שקוע באחרים
כמו שהם שקועים בעצמם
טובע בחיים
כי לא עשה כמותם
|
סדק בנינו
מנסה להפריד
בין חיים למוות
בנינו
|
רוח המדבר
כגל של אוויר חם
עננים אפורים
טיפות גשם ניסעות ברוח
|
תסתכלי גם עלי
תדברי גם איתי
אל תעזבי בילעדי
כבר מגיע מותי
|
העיר זו מכונה לכסף, מקום עם קצב מטורף שחי בלי הפסקה. האם כך
צריכים להיראות החיים? איפה השלווה, הרוגע והכי חשוב -
האהבה???
|
מעיניים שהעדפתם הטבעית היא להיות עיוורות
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
"אפשר ביצה?"
לקוח בסאב-ווי. |
|
