[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 82638787 82638787  shnoni

אל היצירות בבמה האהובות על ילד של ביתאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי ילד של ביתאל היוצרים המעריכים את ילד של בית
הוא באמת ילד של בית ואם תתנו לו לבחור בין הבית לכל
דבר אחר הוא היה בוחר בבית אבל זה לא אומר שהוא מסוג
האנשים שקבורים בבית חלילה לו הוא פשוט אוהב את הבית
הוא ציני וחריף והרבה פעמים לא מתפשר הוא דעתן
ויצירתי אך מנגד לזאת גם חששן וממעיט בערכו אבל רק
המיוחדים ביותר שיצליחו לחדור את שיריונו הקשה
שמסתיר אותו ואת מה שהוא יוכלו לגלות את אותו אדם
שמכונה ילד של בית




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אהבה
הוא נשכב על הספה, מנסה לתפוס קצת שינה.
השעה ארבע לפנות בוקר הוא עוצם עיניים.
בשעה ארבע ועשרים לפנות בוקר הוא מת.

אורבני
אני מרכיבה את האוזנייה, מסתכלת במראה ומחייכת כאילו זה המקום
היחיד שאני רוצה להיות בו כרגע ויאללה לעבודה, יש לי 25 לקוחות
שמחכים לי, אסור לי לאכזב אותם.

אהבה
אני מעריץ אנשים שיודעים לעבוד עם הגוף שלהם, שיוצרים משהו
בתנועה שלהם. משהו שלא יסולא בפז. השליטה המושלמת בתנועה,
בנשימה, בגוף כולו. כל כך הרבה מודעות שאף פעם לא הייתה לי.

זכרונות
היא עכשיו הנסיכה של הצעירים בני האלמוות שנקטפו בטרם עת

פואנטה
"אולי תמצא לעצמך חיים כבר תפסיק להתלות בחיים של אחרים".

הומוסקסואליות
השתיקה הזו יכלה להרוג את ליאור והוא כל כך רצה שיגיד משהו,
שיצרח, שירביץ לו. הוא רצה להרגיש משהו, כאב, או אולי עצב,
משהו! למה הוא לא מדבר איתו???

אהבה נכזבת
הוא ידע עליה והיא ידעה עליו, אבל זה לא אומר שהם נפגשו. הוא
ניסה כמה שיותר לחיות במקביל אחד לשני, הוא תמיד זכר את מה
שלימדו אותו שקווים מקבילים לא נפגשים. למזלו.

אהבה
אני יודע שעכשיו זה הרגע, אני שומע את השיר שלנו מתנגן ברקע,
וזה הסימן בשבילי. אני אומר לה- את שומעת, והיא מתמלאת בחיוך
רחב, ענק ממש, היא מתרגשת, אני גם אני קם וכורע ברך, אני מחזיק
לה את היד ואומר לה אל תגידי שלא ידעת על זה


לרשימת יצירות השירה החדשות
כמיהה
יש לי סיפורים על הסוף שלה.

אכזבה
אני מעבד לאט את הנתונים
שאתה מפיל עלי כאילו מהשמים

אהבה
חותכת בי חתכים ביד ליד השעון
כל דקה שעוברת אני מרגיש

ייסורים
המוח שלי עובד שעות נוספות,
עובד יותר מדי.
אני חושב עמוק מדי רחוק מדי .

הרהור
ואני מכונס בתוך הצלילים שאני בוחר בקפידה
רק לא לטעות בהבנה

ייסורים
הכל מתרחק עכשיו למרחק הראוי,
כדי לשמור על שלמות
לא ברור לי של מה
ואולי כי הפסקתי להסתכל.

הרהור
וזה הרי ידוע
כשהכל מחולק לקבוצות הרבה יותר קל לראות...

אהבה
לצבוע
שיער
קיר
עולם בורוד (עדיף מסטיק)

אהבה
אמרתי לך פעם שאני לא אוהב לישון.
שינה זה בזבוז של זמן
שאפשר לעשות בו דברים אחרים,

הרהור
למאנו יש איידס
ולי אין כלום
אני לא יושב
וצופה בחיים שלי נגמרים

הרהור
תלמד ללכת בתלם
תשלים את המעגל
תעגל פינות

תחושתי
לרגעים קטנים
אני מרגיש
אנחנו עפים יחד

אל התהום

פואמה
שן לך יקירי על מיטת אי הידיעה
שן לך יקירי לוט בערפל
לא תדע יקירי תתעטף בשמיכה

אהבה
היא מחזריה לך את הדברים הקטנים שכבר חשבת שאיבדת,
חצי חיוך,
חצי דמעה
ואת החצי משורר שלך.

ייסורים
כי שום דבר לא דבק בך
ואני זה שתמיד צריך לדבר


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מכתב
זה נראה לי כמו נצח ולחשוב שאנשים חיים עד 80 ויותר, יותר מדי
זמן לדעתי. אני חושב שאנחנו מתמצים מהר, מתכלים מהר מדי.

אהבה נכזבת
אני לא באמת יודע מה אני רוצה כבר.

אמונה
מעניין לאן הולכות החבילות שהולכות לאיבוד, המכתבים שהולכים
לאיבוד, אוסף של רגשות שנכתבים בנייר במיוחד למישהו, אוסף של
חפצים שנשלחים עם המון כוונה, הרי ידוע שרק מכתבים אישיים
הולכים לאיבוד וחשבונות תמיד מגיעים ליעדם בשלום.

זכרונות
אתה זוכר את הפעמים
שהייתי לך הסכין על הורידים
ואתה היית לי האור?

המון כאב ברמה הכי עמוקה שיש משתקף לי מול העיניים.
באופן מפליא עם כמה שיש בתוכי כאב הפעם זה לא אני, או שאולי זו
צלמית של הכאב שלי.

ביקורתי
אני חושב שהחיים שלי יפים ומושלמים בעקבות מתח של רסיסי אושר
שהתפוצץ וגאה אצל מישהו אחר. אוסף של רגשות טובים לא שלי, אוסף
של ממתקים גנובים לא שלי


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
וזה מדהים שילדה בת 5 יודעת איזה סנדוויץ` היא רוצה ליד השוקו
שלה בארומה ואני לא מצליח להחליט אפילו מה אני רוצה ליד ההפוך
האינטלקטואלי שלי. וכל האפשרויות האלו עושות לי לחץ בעיניים.
בסוף, כרגיל, אני מבין מאוחר מדי, לא את זה רציתי.

חשבתי שהוא בחיים לא יגיע. החום הזה בדרך מהמשרד שלי למגורי
קצינים נוראי. אמרו שעוד מעט הוא מגיע ואני עומד בחצי עיגול
ליד המגורים, מסתכל לשמים והם בהירים נורא. (כנראה שוב שיקרו
לי) אני נמלט למזגן בחדר, החום הזה לא בריא לי אני בן אדם של
חורף.

אני חוזר הביתה בתחתית. מוצא את האוטו שלי באותה נקודה.
אני נכנס לדירה והוא שותה תה.
"נו הספקת?" הוא שואל.
"שתשרף לונדון" אני עונה, "תכין לי גם תה".


לרשימת יצירות המחזה החדשות
אבסורד
יונתן: עוד שני שקים אנחנו מסימים את הארגז.
מוחמד: (במבטא ערבי) למה? אפשר עוד שק אחד רק!
יאן: (שופך את תוכן השק לארגז חדש)




אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
תחשבו על זה
שעובר על כל
הסלוגנים ומחליט
מה יכנס ומה
לא.
הנה, הוא בטוח
יותר עצוב
מאתנו.


המזדהה עם כאבם
של אחרים
ולא יודע שלזה
שמאשר את
הסלוגנים יש
שם:
"זה שמאשר את
הסלוגנים"


תרומה לבמה





יוצר מס' 23642. בבמה מאז 30/6/03 17:42

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לילד של בית
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה