[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לא זכיתי באור מן-ההפקר\חיים נחמן ביאליק


"לא זכיתי באור מן-ההפקר,
אף לא-בא לי בירשה מאבי,
כי מסלעי וצורי נקרתיו"



ממליץ בחום:
http://stage.co.il/Stories/625628#




לרשימת יצירות השירה החדשות
תמיד היא תקבל
אותי באהבה

ביקורת
בהוא ובהיא, כי מה, כאילו הרגתי אותם?
לא!!!
לסלוח לעצמי זו
אומנות

ממני תראו רק
קוצים בינתיים
ובגשם הראשון

הרהור
לשווא אחפשה
נקברה אי שם.
כל יום שעובר
מעשה

עייף חסר דאגות
האישיות נמסה
אל האדמה
ונימוחה שם.

סוריאליזם
יביאוני לעשות מעשים
בלתי רצוניים לאנשים ללא מעוף.

צרויה להב כבר לא מלהיבה
דני בסן כבר

פארודיה
תיכף אני יעשה לך רייקי
ואולי ביו-אנרגיה.
אבל קודם תירגעי
ואני

אלו שרצו להרוג אותה [ת'טונה]
אבל היא הרגה אותם: עייפים מפותלי בטן
ותראומטיים.

הגות
לחברי, למקומי, למעשי.

אני נער מתחבר ל:
מ. פי. שלוש.

ארוטי
לרבוץ עם מקורי בתוך מרבצך
השופע חום והענוג

גורל
גם בחייך, גם במותך

אשר מימיו נובעים

אהבה
אהבה



אהבה

אחי היקר לקחתי לי אתרוג לפתוח את ליבי
לולב כדי לעמוד זקוף - צמד הדסים לראות

אמונה
הרבה איים של חוסר וודאות
נתגלו לנו, ניסינו להתיישב שם
ולהרגיש בטחון.

אורות וברקים

זכרונות
מן מסגרת הדמיון
בה שהיתי וכמעט טבעתי
לי בנחת.

כנראה פחדייך נתמזגו
עם בטחוני אחרי
ששכבנו ועשינו אהבה.

מתוק
אז מה אכפת לי
לכתוב מילים
מתוקות שמכניסות
אותי לבועת
מרשמלו ענקית

הגות
התברגנתי, נכנסתי
לזרם הבורגנות של חיי.
המיסטיקה והחיים הרוחניים
זורמים עכשיו בנחלים אחרים.

פתוחים ריגשית וזה
קורה לא בביתנו

אלגוריה
הענק ומוקסם מן מראות
היש הזוהרים אלי

את הולכת כמו
מים רכים

תבואי ככה חלקה וטהורה
אני כבר אכתוב בך את התורה.

הומור
אם תגרדי לי

גם אנו מרגישים
לפעמים אנושיים.

תחושתי
לא יכולים לקנות
חיוך רק בעזרת אהבה
צריך לדעת שהמיליונר
הוא הלב.

אלוהים
מרגיש כואב ופוחד
אך זה רק מדרבן

אמונה
עטוף במגן דוד

צהוב,לא מטולא

עם פרי עמלי

מצב
ציפור הפלדה פרשה כנפיה
אל מול הרקיע

מעצורים

חדור אמונה מחדיר אותך לאדמה
קודח בחום הזמנים.
לא, לא יהיה קריר לכשיעקרו אותך
מהשורש.

זכרונות שהיו לי איתם הנאה

להוציא את
הישן מקרבי

חמץ עדיין בשיניהם

געגוע
נצמדנו לאחת והיחידה
שתשמור על צאצאינו
את היופי בה ראינו

אימפרסיוניסטית
אמאל'ה
תראי פייגל'ה
הו מאמאל'ה את כל כך מידל'ה

עשר ספירות
שמים וארץ
נשמה אלוקית

אמונה
תהא יציאתי מן העולם כמו כניסתי
אל העולם

מצב
כחולים.
מביט מבין חריכי
העיניים,
רואה סגול

דרוך עם אצבע על ההדק

יחסים
אני בוחר בך כלתי, רובצת על תענוג השקפתי.

שפיכת קפה

שלא נרגעת רק לפעמים
שפותחת את שירה מדי פעם
שמחקה רק בשביל לגנוב חיוך
מהבריות.

כמו חיה היא כלואה בגוף היא מתפרצת
אליך, אך את שומרת

כמיהה
ואני תאוותי בוערת
במפלי סערותיי.

ארוטי
מהלב קווי אנרגיה
יורדים
לחלציים
ומגדילים

חיוך מקסים
נשבר לתוך עיניי

אינטרוספקטיבי
עלים מנופפים לרוח
חרף עננים

לאדם תלמד לסלוח,

הרהור
לאבד עצמך למפלסי הזמן
לאבד כל צורה, תחושה של קיום

ואז פרצה שם אש.

אמונה
רק את הקשרים או השקרים
ביניהם.

וזו האמת כי אני רואה
אותה וגם נכון רק להיום
להיום,

יחסים
היישר אל מי האגם

כמה עוד נרקודה
על הלחם
לא על הלחם
לבדו ירקודו

אמונה
בתכלת אור מתיי קמו מקבריהם, אחד אחד בדממה.

מוזיקה של מילים
משפטים, דימויים,
ממש עולם מלא צבעים

הרהור
חוקר ובודק.
ומה אתם חושבים,
לא באו איתי חשבון?

גן עדן
עיני נעצמו והנה
עורה צחור וחלק.

נוסטלגיה
והיא שבויה בקיסמו של אור.

"לך" ,צועק לי אבא," לך - קח אותה" ואני
פוסע על הרגבים לאיטי כלא מאמין שאפשר.

אמונה
האמת מי שבאמת בוכה
על אי בואו, הוא סתם תימהוני
מרחף.
האמת שרוב העם הגיע
לאמונה שהוא לא יבוא.

האמת שהמציאות

אלייך, אך את שומרת, כן שומרת,
דוגרת, כן דוגרת

געגוע
אל מות קדושים. עצי צמרת רמות השבים
עצי גחלת נראות בעננים
ייפי אדרת
מכים שורשים

ארספואטיקה
את מושכת אותי אל אדמה
אני רק רוצה שמיים
שמיים רוצים אותי
גם את.

קשר תפילין
חותם בבשר ראשי

ארוטי
והרגש.

אני יודע שזהו
רק רגע חולף
הנעלם

את אהבתך ויהבך
על סרדיני האהוב.

תחושתי
"והייתי שפל בעיניי":
כל ימיך היית שפל מפנים
מין השלמה פנימית
של אפס מאופס היית

גורל
שהיה כל כך קרוב

הרהור
אי אפשר לראות קצה
של התחלה,
מתי למדנו לגמור

סוריאליזם
צילצלה האם באוזניי
בנה שאך גומר
ללמוד את תורת אימו,
יוצא לליל הסערה

רומנטיקה
שירבוב לשונו על לשונה,
הביא אותו לחשוב על טעמים משוק הפשפשים שאותם אהב כל כך
אך ידו כבר השתחלה לעבר חריץ בעכוזה.

מי יראה לתהפוכות נפשי?
אך הרצון לחיים חזק ממותי

געגוע
לא עוד גוף
כי אם אור,
אור על עור.

הגות
חומות של גאווה,

כאן החזית ועכשיו
דם בדם לב בלב
אמא את

אמונה
ותבעתני מרחם אימי
ואברח ואנוס כמו
שור זועם הנס מאש

דיאלוג
אבא, ת'יודע אין אפור
וגם לא שחור!

אולי את השיעורים תגמור!

דיאלוג
צייר בלשוני
הנקיה הצחה
כתוב לי ציור
צייר לי כבשה

ראוני שמיים אתם לא חייבים

הייקו
לאדמה חרוכה

אהבה
את הכתר אשאיר למלך
והחכמה לחכמים ניתנה

מחאה
בך, שאתה מקשיב
אני יודע שהנה באת,
ואתה חושב שכל
מה שאתה

הייקו
גם נפתחת לאט לאט
קשרים נפרמים בגדול

ביקורת
של עריצות
כן הרי אתם
בדרך כלל לא אוהבים
את הליכלוך אבל

בצילו של ירח

הייקו
את העולמות דרך סולם,

ארוטי
אחרי שעירבבתי את קצפת גבך
עם קרם משובח,

חלום
אננס מלוח.

דורבן דרוס
שביל

אלוהים
אין חדש תחת השמש

הומור
כי נקרע מסך האוויר
ומתוכם

סוריאליזם
לא יוצאים מתים אבל רקובים
הם רקובים הם הזרעים
ששתלת.

ובו היתה תמונת
אישתו המתה
ועציץ עם פרח
יפיפה

שמע ישראל זה כבר פה
הרוח המנשבת
הרוח להיות ביחד

חייבים במסכה לחיות כסרדים במים עכורים

רואה אותך יפה, חטובה ויש בך שמץ
של תבונה

אין את מי להאשים ילדה.
לא, החייל לא אשם הוא
מבצע פקודה.

סוריאליזם
אולי אהיה שקוף
לא בלתי נראה
אלא רואה הכול

סוריאליזם
תרבית של חסידות נסוכה על לבי שכלי,
ובבטני מתרבות מחשבות
רוצות לצאת בצורת גזים רעילים
אל אויר רווי שטנה.

אהבה
נראה לי חלומך בתוך
גומות חול את תשוקתך אני
מוצא כמו שלל-דיג רב.
שפתותייך.

יחסים
תשתכרי ותשקרי
לי כמה את אוהבת אותי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
חוסר אונים
כשאתה טוחן מחשבה
על מישהו או משהו
שעצבן אותך.

ביקורתי
"אני לא נקמן כמוך
את הנקמה הכי טובה
שלי...

אחרי הכל
מי לא רוצה
את חייו

אמונה
"בטל ומבוטל, בטל ומבוטל, בטל ומבוטל".
אני קוסם.

התבגרות
לא נותן, החלטתי שאני לא נותן
שיקפצו כל אלה שמנסים לעזור לי
אבל בעצם רוצים לעזור לעצמם
עזבו! עזבו אותי בשקט

יומן
שוב רצתי כעיוור בלי מנוע,
שוב דפקו לי ת'שסי.

ג'ננה
מה קורה?
מה 'ניינים?
הכל טוב? [רטורית,
הוא בטח רוצה לשמוע כי הכל טוב]

אני מתגלה לאלוהים ומכריז:
"אלוהים חי בכל נשימה ונשימה שלי
בכל גלידת ריבת-חלב שעולה על לשוני,
אלוהי איך לשוני משתרבבת בלשונך...

הגות
כי לא רוצה לחשוף ת'עצמי לזר,
למה?
ככה.
"הנה חברך" קורא
"אין לי חברים!"

אמונה
עם הרגלים ובדיוק באותו זמן לנסות [תוך כדי תפילה] לעוף
למרומים לאבינו שבשמיים, לרוחני הזה השם הקדוש [שלא אזכיר את
שמו ביחיד]

אמונה
עטוף אותנו בשמים תמיד, לעד - לנצח.

התבגרות
רק הזמן יעשה את החרא האפור

געגוע
באופן סוריאלסטי אבי קם לתחיה מחדש, אבל הוא מת בשנת 1981.
הייתי אז בן שש עשרה, אבל שעשרים שנה הוא יהיה חסר לי?
לא הבנתי עד כמה.

מה שאני לא קולט בשכל:
על הזין שלי, מה שמפריע לי:
על הזין שלי.

היא ואני
מישהו מהמתחתנים
אוהב יותר מהצד השני
ובגלל זה הם ביחד.

ובכלל היחסים בינינו

חוסר אונים
מהנטל של המחשבות שעטו עליך,
כבר לא יכולה להכיל בגוף.
אין נשמה, אין סבלנות.

כמו בשיעור דני ואשתו צי'קונג

כולם במערכת בוער להם התחת שמשהו
קורה מביאים את.. מציגים את תפיסותיהם

כמיהה
כבר מזמן מובן מאליו
וכאילו אנו כבר חרשים
אבל לא רוצים להיות עיורים
את חוש הראיה אנו לא רוצים
לאבד, כי השמיעה כבר היא פסה
חוץ משמיעת מוזיקה
מוצפים במידע פיזי


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
לא טבעי, טבעי היה להתחבר לאמא אדמה שם יכולנו לחוש בחומה,
בטבע, באדמה הטחובה

מרק עוף עם הרבה ירכיים [עדיין...

הבינוני זוהי ההכרה החדשה ההכרה שאני בינוני, אני מכיל גם את
הצדיק וגם את הרשע, אבל לא נותן לרשע דריסת רגל בחייו, או בשפה
אחרת הרשע שבו שמתעורר בו הוא ינסה לדחות אותו כל חייו.

הדעת, מסופר במדרשים שפרי עץ הדעת לא היה רק פרי גשמי טעים מאד
אלא גם פרי רוחני טעים מבחינת דעת והבנה.

לחיות, לדבר, להיגאל, חושקים

שברים מחולקים


לרשימת יצירות המסה החדשות
תרבותית
נביא את החילוני [רובם]. הוא יחיה לשם לחיות, למה?
היותר אינטליגנטים, הם כבר הולכים לפסיכולוגים שנותנים להם
חיזוקים להמשיך בחייהם.
אלה הרוצים ביותר עומק פסיכולגי בדתם, או איך שאני מפרש: "למה
התכוון המשורר בכתובים". קבוצה זו עוסקת בנפשם פנימה.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

צבע
אל היצירה

תקריב
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
גיר
אל היצירה

אבסטרקט
אל היצירה




אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
להיות חולה זה
כמו למות רק
טיפה פחות.


תרומה לבמה





יוצר מס' 35733. בבמה מאז 21/5/04 21:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליהושע כץ
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה