|
ואולי מבקש אמת אף אתה
האם זו אני שנותרתי לך?!
|
את המילים שחרזתי
רציתי לרקוד
ואת הריקוד
לשיר.
|
החלום הוא אני
הוא חלק מנפשי
הוא צבע או גוון
מהאור של רוחי
|
היית כולך בשבילי, בהנאה
היית כולך איתי ,מי שאתה
|
אבל מתוך גבעת האדמה שלי
צמח לו פרח בר
לא ורוד, לא לבן, לא כחול, או סגול או קטן
צמחה
צהובה
גדולה
חרצית זקופה
פניה לחמה
|
תינוק - בלי חיבוק, ילד - בלי חיבוק, נער - בלי חיבוק, נערה -
בלי חיבוק,
גבר - בלי חיבוק, אישה - בלי חיבוק, משפחה בלי חיבוק, דור בלי
חיבוק,
עם בלי חיבוק, מדינה - בלי חיבוק.
|
ש י ר ה ו א ר ג ע
ב כ ת ב .
ר ג ע ש ל ה ר ג ש ה
ל ל א ה ג י ו ן
|
והטל
והרוח הקר
והסלע הרטוב
והצמחים והאזוב
מרוקנים את ראשי
-לחלל
|
שמים הם בעיני דבר;
המתחיל משום מקום
מסתיים באף מקום
ותכולתם ממלאים כל מקום
|
.פזמון:הושט את ידיך
חפון את השפע,
הוא שלך ,בשבילך ,לחייך !
|
ואני חשבתי, מתוך תום
שהשמש מאירה לכל אחד
כמו לילה ויום.
|
אהבתי בלי די את רגע לידתה
של דרך חדשה.
את לידתה בקריאה חדה, אל הלא נודע.
את היותה ככוכב שביט שפולש בהארה עצומה,
|
|
|
ילדים סורגים
לבועז
רימר...ככה
אומרים את זה,
נכון?
יונתן הקטלן
מוודא |
|
