|
כל פעם זה קורה לי, ולבי זועק: הנה אני שוב מתאהבת מחדש,
התדלקות , שרפה , אש יוקדת. ב ע י ר ה .
|
המשך הרפתקאותיה המשעשעים עד כדי גיחוך של קלאריסה, מכשפה
|
ישנן ביננו נשמות קצת משונות, קצת אקצנטריות, אחרות
אולי זה אתה, את אולי זו אני? אולי זה כולנו
הנה סיפורה של אחת מאיתנו, שחיה , קיימת ונושמת בעולם שבו כמעט
הכל בו אפשרי...וצריך רק לחפור פנימה, עמוק אל תוכו ולגלות אמת
נפלאה כמו החיים עצמם
|
דמות שחורת בגדים ניכנסה בהילוך איטי, בטוח אל החדר.
ברדס האפיל על פניה וגופה היה נישא ובריא.לפתע שמעתי לחישה
מכיוונה, והלקוחה שעמדה לידי, ובכן...כבר לא היתה שם, שום דבר
אנושי לא היה שם.
|
חול, גלים, ים. שלווה, רוגע, מחשבה, הרבה מחשבות .
|
געגוע מייסר בי
סתם כך פתאום
ואני בשלי
חושבת, ללכת למקום
|
שבעה חודשים חיכית והנה הוא הגיע
לשלושה חודשים בלבד לפני שנעלם שוב ממך
|
כמו שיר ישן נושן שמצעף בך בדבריו
מרכין ראשו לעברך
סוכך עליך,שומר ומשמר
לוחש לך :
מה לך ילדה ?
|
אין סוף לעכשיו
אין סוף לשנינו
יש רק אותנו
ומה שביננו
|
קשה לי ואני בוכה
אתה אינך רואה זאת
גם כשאני מולך
אתה איש החושך כולך
|
גבר בא בזריחה
כולו הבטחה, זוהר
ככוכב נוצץ בשמיים אפלים
|
חיי הם חיי שיגרה ותהייה
שיגרת לימודים, עבודה
תהייה על מי אני, מה אני
האם חלומותי יוותרו
על גדר המשאלות?
|
יש קרבות והרבה שינאה
ואני כאן בחדרי בוכה
הלכתי מהבית שהכרתי
זה פשע אבל איני מוחה
|
ברגעים שלנו הקטנים,
יכולנו בקלות לקרוא להם: האושר
אתה זוכר?
לא ? נסה לזכור
אני נזכרת איך נגעת בי...
|
היינו ביחד, נשמנו אחד את השניה
היה טוב, היה רע, נגמר וזהו
אין מה לעשות ואולי טוב שככה קרה
|
היית זר, מישהו קצת מנוכר - אבל גיליתי עולם ומלואו - נשמה
עדינה, חמה ואוהבת, שרוצה להיות נאהבת.
|
אני לוחשת בוא ותגיד לי מה אתה אוהב
אני מבקשת שתראה לי איך לעשות את זה מהלב
אבל אתה מתלונן שאני מתנהגת כמו ילדה
שלא מסוגלת לתת ולאהוב כמו גדולה
|
קצת מבולבלת והוזה אבל איכשהו רואה בברור את האופק
|
מחשב
פקודות
תשע שעות
הולכת
|
לפני שהשנה ניגמרת ואני יוצאת לדרכי
במסע הלא נודע בספר החיים
|
והנה היא שוב אוחזת בי ,
משיבה אותי לחיים בנשימותיה
בטעמם המתוק של שפתותיה,
בהתערטלות האינסופית של חושיה.
|
אתה מחייך וקורא לי
מצחקק ותופס לי את לובן החצאית
עינך מחייכות, מהפנטות אותי בכחול
|
רואה אותה ברחוב הפשפשים
מוכרת ריקוד וצלילים
ואני שבוי בקסמה
תופסת אותי ברשתה
|
הרוך ממני והלאה
נותר רק הבשר
התובנה שאין כלום מעבר
נושאת אותי לליל המחר
|
חיוך שרחוק ממני
כל כך עכשיו
צחוק שמתגלגל באוזני
עתה כל כך
|
לאן החיים האלה מובילים אותך: אל תוך נפשך פנימה.
לאט לאט את מגלה מה את לא אוהבת, למה את מיחלת, למי את סוגדת.
שואלת את עצמך לאן הרוח המערבית לקחה אותך, לאן?
|
מנסה לסדר את המחשבות,
להביט קדימה ולא לראות את האתמול,
אבל שוב מגיעה למסקנה
ששוב אני לבד.
ואין מי שיושיע, אין מי שיעזור,
מלבדי.
|
זיכרון של נתיב ישן לעיר זרה מלווה בתמונת ילדות,
אופק של עצב וצחוק מהולים בצבעי נוף מוכרים
ואני מביטה לאחור, גם אם רציתי - אבדה הדרך לחזור.
|
יש ריח של גבר באויר, היא אומרת לעצמה.
יש יסורים וכמיהה למשהו חפוז ולא מוסרי,
למלא חסרים מצטברים של מס' חודשים ריקניים.
|
התמודדות עם העולם שבחוץ
גורם לך לשכוח את זה שהותרת עמוק בפנים ;
השיגרה המתישה של ספרים, מחברות, הרצאות
החיפוש הכמו אינסופי בתעסוקה זמנית או קבועה
בשביל החרות הכלכלית, העצמאות שאליה נסחפת
עוד בהיותך ילדה.
|
מערכת יחסים כזו יכולה להצמיח לי כנפיים
לתת לי תחושה של גדולה, חופש.
כמה מוזר להיקשר למישהו לחוש .. חופש
|
בנוסף ברצוני לאמר שלום לכוח האדם באשר הוא, רק רציתי למסור
לכם את איחולי הלבביים על זה שידעתם איך לנפץ תקוות
זמניות,לגרום לרבים להתדפק על דלתכם ולהידפק על ידכם.
כמה שהערכתי את חיוכך המזויף, מיכל, - הוי איזה חיוך מושלם,
להציע מישרות, ככה סתם
|
הזמן עובר לאיטו ואתה לא איתי כאן.
ברגע של חולשה כתבתי לך שאני מתגעגעת, לא ענית לי.
עוברים הימים ואיתם שבועות - הם באים והולכים, אבל אין אף אחד
מלבדך.
|
מוקדש לגבר האמיתי שעוד נותר בעולם שכוח אל זה, הנותן לי
להרגיש שאולי באמת יש אלוהים, היוצר נסים - כמוך
|
היסחפות,
אובדן תחושה
רק אתה.
|
אבל הרגע הזה עדיין לא הגיע, עדיין לא פסע, עדיין לא סחף אותה
...
|
הרצון לאהוב הושתק
על ידי המאבק לעצמאות
להחליט בשינויים ולבצעם
במירדף אחר הוויה חומרית
ובחשיבה שגויה
במה שהיה קיים
עודו נושם , חוזקו גדל
|
השתקפות אישה כבת 28 בראי. ידה מוחה את האדים שנוצרו אחרי
מקלחת חמה.
נגלים פנים נאות ללא איפור, שער רטוב ארוך ויד שמנגבת אותו
בעזרת מגבת לבנה גדולה.
|
"נדמה לי שכדאי
לפעמים לחלום קצת.
חלומות עוזרים להעביר
יום קשה במיוחד ."
|
|
|
מישהו פה יודע
במקרה איזו חיה
עושה קורי
עכביש?
הסוס הלבן של
נפוליאון תוהה |
|
