[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על יהודית סתיואל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי יהודית סתיו

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כל פעם זה קורה לי, ולבי זועק: הנה אני שוב מתאהבת מחדש,
התדלקות , שרפה , אש יוקדת. ב ע י ר ה .

פנטזיה
המשך הרפתקאותיה המשעשעים עד כדי גיחוך של קלאריסה, מכשפה

פנטזיה
ישנן ביננו נשמות קצת משונות, קצת אקצנטריות, אחרות
אולי זה אתה, את אולי זו אני? אולי זה כולנו
הנה סיפורה של אחת מאיתנו, שחיה , קיימת ונושמת בעולם שבו כמעט
הכל בו אפשרי...וצריך רק לחפור פנימה, עמוק אל תוכו ולגלות אמת
נפלאה כמו החיים עצמם

דמות שחורת בגדים ניכנסה בהילוך איטי, בטוח אל החדר.
ברדס האפיל על פניה וגופה היה נישא ובריא.לפתע שמעתי לחישה
מכיוונה, והלקוחה שעמדה לידי, ובכן...כבר לא היתה שם, שום דבר
אנושי לא היה שם.

חול, גלים, ים. שלווה, רוגע, מחשבה, הרבה מחשבות .


לרשימת יצירות השירה החדשות
געגוע מייסר בי
סתם כך פתאום
ואני בשלי
חושבת, ללכת למקום

שבעה חודשים חיכית והנה הוא הגיע
לשלושה חודשים בלבד לפני שנעלם שוב ממך

אהבה
כמו שיר ישן נושן שמצעף בך בדבריו
מרכין ראשו לעברך
סוכך עליך,שומר ומשמר
לוחש לך :
מה לך ילדה ?

כמיהה
אין סוף לעכשיו
אין סוף לשנינו
יש רק אותנו
ומה שביננו

עצב
קשה לי ואני בוכה
אתה אינך רואה זאת
גם כשאני מולך
אתה איש החושך כולך

גבר בא בזריחה
כולו הבטחה, זוהר
ככוכב נוצץ בשמיים אפלים

חיי הם חיי שיגרה ותהייה
שיגרת לימודים, עבודה
תהייה על מי אני, מה אני
האם חלומותי יוותרו
על גדר המשאלות?

גיהנום
יש קרבות והרבה שינאה
ואני כאן בחדרי בוכה
הלכתי מהבית שהכרתי
זה פשע אבל איני מוחה

זכרונות
ברגעים שלנו הקטנים,
יכולנו בקלות לקרוא להם: האושר
אתה זוכר?
לא ? נסה לזכור
אני נזכרת איך נגעת בי...

היינו ביחד, נשמנו אחד את השניה
היה טוב, היה רע, נגמר וזהו
אין מה לעשות ואולי טוב שככה קרה

געגוע
היית זר, מישהו קצת מנוכר - אבל גיליתי עולם ומלואו - נשמה
עדינה, חמה ואוהבת, שרוצה להיות נאהבת.

אני לוחשת בוא ותגיד לי מה אתה אוהב
אני מבקשת שתראה לי איך לעשות את זה מהלב
אבל אתה מתלונן שאני מתנהגת כמו ילדה
שלא מסוגלת לתת ולאהוב כמו גדולה

קצת מבולבלת והוזה אבל איכשהו רואה בברור את האופק

הרהור
מחשב
פקודות
תשע שעות
הולכת

לפני שהשנה ניגמרת ואני יוצאת לדרכי
במסע הלא נודע בספר החיים

ארוטי
והנה היא שוב אוחזת בי ,
משיבה אותי לחיים בנשימותיה
בטעמם המתוק של שפתותיה,
בהתערטלות האינסופית של חושיה.

כמיהה
אתה מחייך וקורא לי
מצחקק ותופס לי את לובן החצאית
עינך מחייכות, מהפנטות אותי בכחול

רואה אותה ברחוב הפשפשים
מוכרת ריקוד וצלילים
ואני שבוי בקסמה
תופסת אותי ברשתה

ארוטי
הרוך ממני והלאה
נותר רק הבשר
התובנה שאין כלום מעבר
נושאת אותי לליל המחר

הרהור
חיוך שרחוק ממני
כל כך עכשיו
צחוק שמתגלגל באוזני
עתה כל כך


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כמיהה
לאן החיים האלה מובילים אותך: אל תוך נפשך פנימה.
לאט לאט את מגלה מה את לא אוהבת, למה את מיחלת, למי את סוגדת.
שואלת את עצמך לאן הרוח המערבית לקחה אותך, לאן?

היפרדות
מנסה לסדר את המחשבות,
להביט קדימה ולא לראות את האתמול,
אבל שוב מגיעה למסקנה
ששוב אני לבד.
ואין מי שיושיע, אין מי שיעזור,
מלבדי.

התבגרות
זיכרון של נתיב ישן לעיר זרה מלווה בתמונת ילדות,
אופק של עצב וצחוק מהולים בצבעי נוף מוכרים
ואני מביטה לאחור, גם אם רציתי - אבדה הדרך לחזור.

יש ריח של גבר באויר, היא אומרת לעצמה.
יש יסורים וכמיהה למשהו חפוז ולא מוסרי,
למלא חסרים מצטברים של מס' חודשים ריקניים.

התמודדות עם העולם שבחוץ
גורם לך לשכוח את זה שהותרת עמוק בפנים ;
השיגרה המתישה של ספרים, מחברות, הרצאות
החיפוש הכמו אינסופי בתעסוקה זמנית או קבועה
בשביל החרות הכלכלית, העצמאות שאליה נסחפת
עוד בהיותך ילדה.

הוא ואני
מערכת יחסים כזו יכולה להצמיח לי כנפיים
לתת לי תחושה של גדולה, חופש.
כמה מוזר להיקשר למישהו לחוש .. חופש

הנה שנינו מכוסים

מכתב
בנוסף ברצוני לאמר שלום לכוח האדם באשר הוא, רק רציתי למסור
לכם את איחולי הלבביים על זה שידעתם איך לנפץ תקוות
זמניות,לגרום לרבים להתדפק על דלתכם ולהידפק על ידכם.
כמה שהערכתי את חיוכך המזויף, מיכל, - הוי איזה חיוך מושלם,
להציע מישרות, ככה סתם

הוא ואני
הזמן עובר לאיטו ואתה לא איתי כאן.
ברגע של חולשה כתבתי לך שאני מתגעגעת, לא ענית לי.
עוברים הימים ואיתם שבועות - הם באים והולכים, אבל אין אף אחד
מלבדך.

מוקדש לגבר האמיתי שעוד נותר בעולם שכוח אל זה, הנותן לי
להרגיש שאולי באמת יש אלוהים, היוצר נסים - כמוך

היסחפות,
אובדן תחושה
רק אתה.

אבל הרגע הזה עדיין לא הגיע, עדיין לא פסע, עדיין לא סחף אותה
...

היפרדות
הרצון לאהוב הושתק
על ידי המאבק לעצמאות
להחליט בשינויים ולבצעם
במירדף אחר הוויה חומרית
ובחשיבה שגויה
במה שהיה קיים
עודו נושם , חוזקו גדל


לרשימת יצירות התסריט החדשות
קצר
השתקפות אישה כבת 28 בראי. ידה מוחה את האדים שנוצרו אחרי
מקלחת חמה.
נגלים פנים נאות ללא איפור, שער רטוב ארוך ויד שמנגבת אותו
בעזרת מגבת לבנה גדולה.

קצר
"נדמה לי שכדאי
לפעמים לחלום קצת.
חלומות עוזרים להעביר
יום קשה במיוחד ."




-אבאש'ך
ערומקו?


-בטח, לא ראית
אותי בהפגנת
התמיכה
בירושלים?


אפרוח ורוד,
בדרכו לשבות רעב
(זה גם טוב
לדיאטה).


תרומה לבמה





יוצר מס' 7345. בבמה מאז 2/11/01 18:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליהודית סתיו
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה