[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יהודית גרין
ICQ 304599744 304599744
אל היוצרים המוערכים על ידי יהודית גריןאל היוצרים המעריכים את יהודית גרין
"i'm not always strong
and sometimes i'm even wrong
but i win when i choose
and i can't stand to lose"

shania twain  the woman in me

לעיתים... בעקר לכותבים (אני חושבת), קל יותר להביע
את עצמם בדמויות ובמילים על נייר מאשר במציאות.
ולפעמים קל יותר למצוא תיאור שלך במילים של מישהו
אחר, שכבר תיאר במדויוק את מה שבוער לך להגיד.
(יהודית, 1984)

"every road had a rainbow and every wish had a
star. every tear had a shoulder to cry on and
every night had guitars. but every fool a lonely
fool and such a fool am i ,cause every night i
think of you  and every night i die"

shania twain  is their life after love?




לרשימת יצירות השירה החדשות
יחסים
Your honor please you gotta hear me out
My case is built only on the facts
I bring him into court and blame him for a broken heart

אכזבה
Now I know the truth
I see trough your mask
All the bitter that you hold
In your sweet moves
Now I'm done with
Crying eyes and sad goodbyes
That believed by your pretty eyes

יחסים
I'm sorry if I broke your heart
I'm sorry if I made you cry
I'm sorry that I say...goodbye

I'm laying here awake
Thinking of you till it aches
I wish you were here
Line beside me

I never felt this way before
And I know I'll never let you go
So tonight I plead
Please don't leave

כמיהה
But I got to rid off
This animal attraction
So even a night of lust
Can make my satisfaction complete

Remember the day we met
The moment we exchanged smiles
That day we surrendered our hearts
That moment we became one

יחסים
Now I put you on the spot,
I'm sorry for that
But I can't ignore my heart,
please try to understand

אהבה
I don't believe in faith or destiny
But I do believe that we are meant to be
I don't know what the further holds
But we'll be together standing tall

אכזבה
אני יודעת שאני רק טיפשה
שמאוהבת ככה בך
ושלעולם לא תרגיש כלפיי כלום
כי הרי כל מה שהוא אתה
כרוך סביבה

אהבה
סתם עוד מקרה שקרה
של אובדן תמימות נעורים ואהבה ראשונה.

אהבה
אהובי, בבקשה רק תגיד
האם תקוותי הם לשווא?
האם תגיע בכלל?

אהבה
אני לא מבינה איך זה קרה
אתה פשוט התגנבת מאחוריי כמו סערה
סחפת את לבי לתשוקה מסתורית בנשיקה החושנית

דבר לא יהיה כמו האהבה הראשונה
ולעולם לא תהיה עוד אחת כמוך.

אהבה
בכל מקום שישנה דמעה,
בכל מקום שכואב,
זה מקום שבו היית
ועכשיו אינך.

אהבה
אהבה היא מבחן
השורד את כל מחסומי הזמן
היא השמחה היחידה
שאמיתית ונכונה

אהבה
בכל זמן נתון תמיד לרצות לחזור ולשוט איתך
בסירה הקטנה שלוקחת אותנו
אל הלא נודע שנקרא אהבה

סמים
ופתאום הכול השתנה
אמור לי בבקשה
מה בסם פיתה אותך?
הסם הנורא הפך את חייך
למלאי שקרים ובגידות

יש 1000 דרכים
לומר את המילה המלווה במה במה שהלב מרגיש בפנים
אך גם לא מלווה ב-1000 ורדים
לא תצליח מילה אחת לחפות

בבקשה תנסה להבין
אנחנו כבר לא כמו בעבר
כעת נשאר רק עם הזיכרון
ונדע שלפחות הוא יימשך לעד

אהבה
כעלה נידף העף ברוח,
עפה אני בלי מטרה.
מחכה לתשובתך,
האם אני אהובתך.

אכזבה
בסה"כ היית עוד גוף חם אחד
הממלא את צד מיטתי הריקה
אני לא רוצה להשמע רעה
אני לא מתכוונת להתנהג ככלבה

אהבה
מבט מלא,
עם זיקוק והבנה.

כה הרבה יופי ועוצמה,
אתה אוחז במבט אחד שלך.

רק עוד תקווה קטנה,
בלב השבור הזה
שמחכה לממש את אהבתו הגדולה.

אהבה
אל תברח מהרגשתך,
כי אני לא אשרוד לבד
בתוך השממה.

יחסים
סתם עוד פגישה
סתם עוד יום שעבר
סתם עוד תהייה
על מי ידע מה יילד היום הבא

הרהור
תגידו אז מה נשאר לעשות?
להיות עוד מבט בקהל
שעומד ומביט ככה סתם לחלל!

אכזבה
זו אולי לא תהיה אותה האהבה
אבל זו בטוח לא תהיה אותה אכזבה

יחסים
כעת את חי מלא בסימני שאלה
חידות לא פתורות פזורות מעל ראשך
כל השאלות הללו מתעופפות בינינו
מעמיקות את הדממה שקורעת את הנשמה

שואה
ילד קטן שלי,
כה קטן אתה במיטתך.
צעיר מכדי להבין מה אירע כאן,
שאתה קם אתה מחייך חיוך לבן נקי ותמים

אכזבה
מילות אהבה לי לחשת
שנים של שמחה לי הבטחת
ברשת שלמה של שקרים אותי הפלת
את כל אהבתי זנחת
ואני לבדי נותרתי
עם זיכרונות כואבים וחלומות מנופצים.

אכזבה
כל לילה אותו סיפור
כל לילה אותה אכזבה
אני חושבת וחושבת על איך זה
שאין לי אותך.

אהבה
כבר שנה
שאנחנו כמו חתול ועכבר
מפחדים להודות
בעוצמת האהבה


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
סם חייכה. היא קפצה עליו ונישקה אותו. הוא נישק אותה בחזרה
והשכיב אותה על המיטה. במהרה הם הסתחררו בתשוקה שאותה איש מהם
לא הכיר קודם. אחרי זה סם התכרבלה בזרועותיו.

סם נשמה ולחשה לעצמה "בבקשה שזה יהיה מספיק". ג'וש הסתכל עליה
וחשב "את לא מספרת את הכול". הוא גם צדק וג'ני ידעה זאת.

פול פנה לאיב ונישק אותה על לחייה, חיבק אותה בחוזקה ולחש לה:
"תודה, איב. כל המילים בעולם לא היו מספיקות אם את לא היית
אומרת לו - לך."

הוא התיישב ולקח את הזרוע של בת' והקים אותה מהכיסא. כאשר עשה
זאת הסירה התנודדה ובת' נפלה עליו. מבלי לחשוב ריי נישק אותה
לשנייה. בת' הרימה את ראשה והביטה בו המומה, אך החזירה לו
נשיקה. ריי העביר את ידיו והוריד את החלק העליון של בגד הים
שלה והמשיך לנשק...

"סם, זו הבריאות שלך, לא משחק. את חיוורת ונראית במצב של חרדה.
בואי אני אקח אותך לביה"ח."
"ג'וש, רק תעזוב אותי בשקט. זה לא יעזור לי, הוא לא יחזור."
"מי?"

"אני..."
סם התחילה להתנודד. היא הרגישה שהכול שחור מסביבה...
"אני חייבת לשבת."
רק שסם לא ישבה, היא התעלפה. ג'ק ופול הלכו אליה והביאו אותה
למרפאה.

סם נדהמה מהדברים שלו. היא הרגישה שלראשונה מישהו מדבר בשפתה.
היא תמיד הייתה המטוס, אך היא אף לא למדה איך להיות היא עצמה.
פול היה נורא מרשים - לא היו לו תווים נאים במיוחד, אך ההבעה
שלו הייתה עמוקה ומרשימה, שערו היה קצוץ וכהה וגובהו החזיק את
המדים בכבוד.

"אין אבל. אנחנו נגדל את הילדים שלנו בסביבה חמה ואוהבת,
במערכת שתגן עליהם. כיום ידוע יותר על המחלות הללו, נבדוק אותם
מאז שהם קטנים ואם נגלה שבריר של המחלה נחתוך אותו באבו. אל
תדאג, נוכל לעשות את זה, כל עוד זה אתה ואני ביחד. אני אבוא
איתך לטיפול..."

קווין הוציא זר פרחים מאחורי הגב ונתן אותו לקייטלין יחד עם
נשיקה ארוכה ואוהבת.
הם היו זוג מושלם, הם התאימו בכל צורה שהיא. הוא היה גבוה,
בלונדיני עם עיניים ירוקות מלאות אהבה, כך שהיה ברור לכל מי
שהסתכל מהצד שזהו גבר מאוהב.

"דודה קייטי מה זה נהרגו?"
"אוי מתוקה, זה אומר שהם הלכו לגן עדן"
"הם יחזרו?"
"לא מתוקה הם לא יחזרו יותר"
"אז אני לא אראה אותם אף פעם?"

נטלי נכנעה ושכבה איתו שהיא התעוררה היא ראתה שטומי מתלבש כבר
היא הרגישה סחרחרת ובחילה.
"טומי?"
"נאט תתלבשי כבר 3 וחצי בבוקר ההורים שלי יהרגו אותי"

"בבקשה ילדים אל תשאלו על דוד קווין אוקיי הפעם תעזבו את זה
כך, כרגע לכו לארוז יום ראשון יבואו המובילים ונעמיד את הבית
למכירה."
"אני לא יכול אם אני צריך לעזוב את כל מה שאני מכיר ואוהב אז
אני רוצה לדעת לאן אני עובר, אבא תמיד היה אומר אל תלך לאף
כיוון בעיניי

באותו רגע 2 חב'רה הדביקו את ריקי לארונית והמנהיג דיבר ליו
ישר בפנים.
"יש 2 אפשרויות מי אתה או טיפש גמור או חדש בעיר בכל אופן אני
נחמד היום זה היום הראשון של השנה א אני אתן לך אזהרה הוגנת
וכדאי לך להתייחס אליי ברצינות. אני בן תכיר את השם תכיר

נטלי ידעה שהוא מתחיל איתה ואחרי טומי היא ממש לא רצתה להיקשר
למישהו אבל במתיו היה משהו נורא מרגיע שמשך אותה להיות
בסביבתו, אולי בגלל שבהרבה מובנים הוא הכיר לה את אבא שלה.

אני אוהב אותך כל כך ואני מצטער על מה שאילצתי ועודני מאלץ
אותך לעבור. אני עכשיו מבין שזה לא היה הוגן מצדי והיה בכלל
אסור להכריח אותך לעשות את ההפלה בגיל 23. עוד יותר אסור היה
לי לשים את הבחירה הבלתי אפשרית הזו בדרכך שוב עכשיו...

"סן פרנציסקו הייתה מדהימה ביופיה והיה מגניב סוף סוף לראות את
כל הדברים שקייטי מדברת עליהם. בסופו של דבר אני גם מאושרת
מהעובדה שחזרנו. כלום לא עולה על החיים בעיר הקטנה הזו שלנו".

"נפרדנו, החלטנו שאם באמת נועדנו להיות ביחד דרכינו יצטלבו
שוב. אבל האמת היא שאנחנו לא הכי מתאימים. זה הספיק בתיכון,
אבל זה לא יספיק לחיים ואין טעם להשאיר קשרים מאחור בניסיונות
מרוחקים לשמור על קשר."

אוי קייטי... אני לא יודעת מה לומר לך, אני רק יכולה להבטיח לך
שאת לא יכולה לבצע שום החלטה ככה. רק אחרי שתשקלי את כל
האפשרויות ואת שני המצבים ותגיעי להחלטה של מה שאת רוצה
להפסיד, כי אני חוששת את במצב של הפסד או הפסד, ובמצב כזה רק
את יכולה להחליט.

אני בטוחה. האמת לאמיתה, הייתה לי איזושהי כמיהה לילד מאז
ההפלה בגיל 16 ומאז שגיליתי שאני בהריון אני רואה את עצמי
ומדמיינת אותי עם תינוק. אני חושבת שזה די אנוכי להביא ילד על
בסיס רצון בלבד, ילד צריך בית, יציבות וזמן. כדי להרשות לעצמי
לצאת מתי שבא לי מהעסק..

קייטי לא שמה לב לזה אבל דמעות החלו להתגלגל על לחייה ופתאום
היא לא יכלה להישמע שמחה.
"קייטי... את עדיין שם? הכול בסדר?"
"כן, ברור. רק חשבתי שאני לא אוכל לבוא לבקר אותך, קווין
בתקופת בחינות ואני בתהליכים של לשכור מקום חדש ועובדים כי יש
לי עומס הזמנות..."

הזיכרון של הנסיעה החזיר את קייטי להווה, איך הנסיעה הזו דומה
ואיך הפעם האובדן נראה הרבה יותר גדול. הפעם היא איבדה את מג,
המשפחה האחרונה שנשארה לה, ופתאום גל אחריות שטף אותה.

קייטי אף פעם לא סיפרה לקווין על מה שהיא הבטיחה לאחותה, ומה
שקרה באותו היום. הם פשוט חזרו הביתה ולשגרה. עד שבשנה שעברה
מג ילדה את ג'ון וזה העלה רצונות ושאלות אצל קייטי, והדבר קצת
עירער את נישואיהם.

כשהיא נכנסה לבית היא חטפה הלם הכול כל כך מזכיר את מג והשוק
שהיא הייתה בו איים להכריע אותה, אך באותו הרגע היא ידעה שהיא
חייבת להיות חזקה בשביל הילדים. היא עכשיו המבוגר האחראי עליהם
ובתוקף תפקידה ככזו היא חייבת לעשות מה שטוב להם.

בעוד קייטלין חיכתה למענה מהצד השני של הקו, היא בהתה בחלון
משרדה אשר השקיף אל גשר הזהב והראה את הנוף היפה של סן
פרנסיסקו, ובראשה חזרה 17 שנים אחורה - ליום בו מג התחתנה.

כולנו ביצענו את עבודת הרגליים ועבדנו ימים רצופים, עד אוקטובר
היה לנו מידע על כל הילדים וריכזנו את המידע ולא כולו היה
טוב.
אני התפלאתי מהעובדה שנכרכתי סביב הבחורה מבלי לדעת שהיא מי
שאני מחפש. ראיתי אותה יום יום ולא זיהיתי את הדמיון לתמונות
שהיו לי.

כשהגענו לשדה התעופה אנג'ל היה כל כך נרגש וממש ריחמתי על
מישל, כי נראה שהוא כמעט שבר לה את היד מרוב החוזקה שהוא תפס
בה. וכשצ'רלי ירדה מהמטוס הוא ישר זיהה אותה. כשהיא הגיעה הם
פשוט נעמדו אחד מול השני ומישל וג'וש עמדו מהצד איתי, כולנו
פשוט בוהים בדממה ומחכים

כשהגעתי להוואי, בהחלט הבנתי מה היתרונות של המקום: בחורות
יפות, ים, קוקטיילים והרבה כיף.
האהבה הייתה הרגש החזק ביותר ולכן לא לקח לו הרבה זמן להתאהב,
וכאן בעצם מתחיל הסיפור.

בגיל 16 היו לי חשדות לגבי נטיותיי המיניות. יצאתי עם בחורה עם
ניסיון די רב, ואחרי ששכבנו הבנתי שאני באמת הומו ואני לא יכול
לברוח מזה. סיפרתי לה והיא תמכה בי ואז הייתי צריך להתמודד עם
כל שאר העולם, התיכון והמשפחה.

"וואו, מר וותרסון, הדהמת אותי, אתה צודק, לאנג'ל אין מושג על
כל זה, הוא יהיה בהלם. והאמת, אני מפחד עליו, הוא נקי כבר 9
שנים, אבל בעבר המשפחה שלו היה מה שדרדר אותו לסמים ואלכוהול
וכל דבר יכול להחזיר אותך לשם, לא משנה כמה זמן עובר."

"היממה האחרונה הייתה בלשון המעטה מלאת ניסים והפתעות ואני
מלאת הלם. אין לי מושג מה אני מרגישה, לפתע כל חיי התנפצו. אני
מגלה שאני מאומצת, אני מגלה שאמא שלי שיקרה לי בפנים, אני מגלה
שיש לי עוד משפחה שלמה."

"אני יודע שאנחנו לא מכירים הרבה, אני גם יודע שאנחנו אוהבים
מאד והייתי רוצה שזה יימשך לעד. עשית כאן את התפאורה המושלמת
למה שאני רוצה לשאול אותך. אז אני פשוט אשאל, האם תינשאי לי?"

באותו הלילה שאמא ואבא היו צריכים לחזור לא יכולתי להירדם, זה
היה הכי הרבה שאי פעם הייתי בנפרד מהם וכששמעתי את המכונית
רצתי מהמיטה. ידעתי שכולם יכעסו עליי כי לא ישנתי כבר אבל ממש
רציתי לראות אותם. ואז ראיתי אותו, את השוטר, כל מה ששמעתי היה
"מצטער" "לא שרדו"

כשהגענו הביתה השמחה הייתה גדולה. ההורים שלי שמחו לראות שוב
בית מלא והם שמחו לראות את מייקל שוב. הם כבר אימצו אותו
בחופשות עבר שלנו, וכמובן, כמו כל אדם אחר שהיכרתי, הם התאהבו
בשרה בשנייה שראו אותה.

החיים שלי באמת היו מושלמים, מוזר הא? לומר על החיים שלך שהם
מושלמים אני בטוחה שהתבגרתי לא חשבתי כך אבל לאחר שראיתי את
הסיפור של האחים שלי הבנתי שזה היה כך.

"אדם אל. עוד לא."
"אל מה?"
"אל תנבור בעבר. אני מוכנה להקשיב למה שעובר עלייך ואני מוכנה
לדבר על העתיד אבל לא על העבר."
"מותק, מה שעובר עליי זה כולל את העבר, איך אני אספר לך מה אני
עושה בחיי אם אסור לי לדבר על מה שאני אשכרה עושה."

רק אחרי ששלחתי שמתי לב שכתבתי "באהבה" אבל זה כבר לא הפריע.
המילה הזו בא לי בטבעיות ברגע שחשבתי עליה, ברגע שרציתי לתאר
אותה וזו המילה ששלחתי לה. "אהבה".

היא סידרה לי את המיטה בחדר אורחים ולפני שהיא הלכה לישון
נישקתי אותה נשיקה ארוכה מלאת תשוקה אבל לא נתנו לעצמנו
להיסחף, לצערי הרב לא נסחפנו. אבל זה היה בדרך היינו צריכים
ללכת בקצב שלה.

"אתה חולה, אתה ממש שולה באשליות אני לא הולכת לשום מקום אבל
אתה כן"
"רייצ'ל את חייבת לבוא כל הזיכרונות שיש לך הם שם, כל התשובות
לשאלות שלך גם הם מחכים שם, והכי חשוב הדרך היחידה להיפטר
מהשנאה ומהכעס שאגורים בתוכך זה דרכו את חייבת להתעמת איתו.

"היא כל חיי ידעה שאבא שלי נמצא באותה מדינה כמוני ולא חשבה
שמגיע לי לדעת, שיש לך את הזכות להחליט, ואתה משקר לי כבר 10
שנים בגלל משהו שהבטחת לאשה מתה אשר שיקרה לך במשך 20 שנה, אני
כבר לא יכול לעכל את זה."

יש לי רק זיכרון אחד של ילדה קצת יותר גדולה ממני מראה לי
תמונה ואומרת לי "תראה כאן מאחור כתוב משפחת טנקה ינואר 86 זה
אנחנו תבטיח לי שלא תשכח אותה ושתשמור עליה... תשמור עלינו.
תבטיח."

"את לא אוהבת את ההרגשה? אני מלחיץ אותך? את מוכנה להסביר לי
בדיוק איך זה ייתכן. אני הכלבלב הנאמן שלך כבר שלוש שנים. שנה
שלמה חיכיתי רק בכדי שתדברי איתי אח"כ עוד שנה שלמה התחננתי עד
שתצאי איתי ואז שנה שלמה יצאנו בלי לשכב. ועד שסוף סוף שכבנו
את מעיפה אותי בא

רייצ'ל ממש בכתה, כבר רציתי לחבק אותה, להחזיק אותה ולומר לה
שעכשיו הכל יהיה בסדר, אבל היא עדיין המשיכה לדבר ואני נתתי
לה.
"אני אבל כן זכיתי בזה, אני ראיתי מה זה להיות חבר במשפחה שלנו
ואני איבדתי את זה ואתה נתת לי לאבד גם אותך ואני סמכתי עלייך.
אני לא ראית

אל תחשבו פחות עליי, אבל ברגע הזה די בכיתי, הלב שלי היה ממש
שבור וקרוע כי בנוסף לכל פגעתי בלוק גם כן.

אז כמו שאמרתי בהתחלה, אני לא סופר, פשוט היה לי סיפור לספר
ולקח להעביר, אז ישבתי וכתבתי וזה מה שיצא. אני למדתי ממנו אף
פעם לא לוותר על אהבה ותמיד להילחם על מה שמאמינים ותמיד לחיות
חיים בכנות. ולדעתי זה באמת השביל אל האושר.

ג'ון' לא יודעת מה היה לו עם נשים אבל בהחלט היה לו איזשהו
קונפליקט לא גמור עם נשים. הוא היה מרביץ לג'ני מולנו ואז לי,
כדי שאני כבר אלמד בדיוק איפה המקום של האישה במשפחה. אנג'ל
ניסה לעזור לי נגדו אך לא היה לו מה לעשות.

למחרת החל מסעי בחיבור משפחת טנקה. התחנה הראשונה הייתה
ביוסטון אל אנדרו ומתיו. נסעתי קודם לבית ילדותם. חשתי שזה
יהיה יותר הוגן ממני לדבר עם הוריהם קודם, מה גם שחשבתי שיהיה
קל יותר להביא אותם לפגוש משפחה אם הם ידעו שהמשפחה שלהם עומדת
מאחוריהם. כשהגעתי מר ני

אבל אשליית ההצלה לא האריכה ימים. ג'ון היה מכה את ג'ני על כל
דבר קטן: הבירה לא הייתה קרה, האוכל לא היה מספיק חם, היה לו
חם מדי בבית, היה לו קר מדי בחוץ, התוכנית הייתה בשידור חוזר
ותמיד בזמן המכות הוא היה אומר לה שהיא חסרת תועלת שלא יכולה
להביא לו ילדים


לרשימת יצירות הרומן החדשות
40 שנה מהיום, 1964. העולם בהחלט היה מקום שונה לחיות ולגדול
בו. הייתי אז נער בן 14, מלא בחלומות ורעיונות מוזרים על איך
העולם אמור להתנהל. שנות ה-60 לא היו בדיוק הזמן הטוב ביותר
לגדול בהם. השחורים רצו שיוויון, הלבנים רצו עליונות. בוייטנאם
רצו חופש...

הוא לא ניחש שהפעולה הפשוטה הזו תתחיל שרשרת אירועים אשר תגרום
לבלש פשוט כמוני להפוך לסופר, אבל במחשבה שנייה לשום דבר
בסיפור הזה אף אחד לא ציפה.


לרשימת יצירות הציור החדשות
על נייר
אל היצירה




-אבאש'ך
ערומקו?

-אי אפשר לדעת

-מה זאת אומרת?

-על הערומקו של
שרדינגר שמעת?



זוזו לסטרי חושף
בפני אפרוח ורוד
את תורת
הקוואנטים


תרומה לבמה





יוצר מס' 49557. בבמה מאז 16/3/05 16:51

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליהודית גרין
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה