|
IDORU
הכל נדמה כי בשליטה
ורק רועד בין שדיה לגווה,
לא זוכר כבר מה ולמה הכל לפני הכל היה.
|
אני חושבת על המצאת הטלוויזיה,
איך אנשים קטנים טיפסו אל תוך קופסת המתכת של ילדותי
|
החיים, אהובי,
חושבני שאינם רק גולם
והמוות נדמה לי, אינו פרפר.
|
ישו הוא מטאפורה
על ששאיפת יותר מדי אבק נגרים
יכול לגרום לך לחשוב
שאתה אלוהים.
|
חוסר האונים כמעט ניכר
אבל אצל אשכנזים גם זה מינורי
וכשגומרים כמעט אין צעקה.
|
Mon amour, pour toi je vis
Caresses moi
|
שבט אפריקאי מתופף לו במרחק
הכוכבים גולשים אל תוכנו כמו יהלומי סוכר
והעתיד רוקד חיזור בראשיתי
|
The past is where mighty have fallen
I erase past
I let my guard down --
With no memory
There is no reflection,
|
Slowly
At dusk
I wash off your scent
|
Goethe said: ''everything's a metaphor.''
You rubbing my soft cheek, is
A life without softness metaphor
|
I
Own casual scars
A Japanese knife once
Carved
|
Lying with you
in the crumbly grass,
I hear
the sifting sound of dust
|
I Called you far
beyond those mountains you call home.
|
רוצה לתלוש לך ת'זין, לתלוש
בלי צנזורה לתלוש
לא מטפורית
לא רק עכשיו ואחר כך כבר לא
לא לא
רוצה לתלוש
כמו שאתה תולש לי כנפיים
|
אעיד על גופך
כל גבעה שרירית, בצלמו,
ומזבח מדמם
|
באת כמו חורף
א' ו-ה' ו-ב' נשרו ממך
כמו זיעה קרה
ירוק דפנה עטף אותך
|
אוהבת לצמוח בין רגליך
לצמח שורשי אהבה -
זכרך נוטע בי
|
רוצה לחמוק מחמוקייך
כמו ממים רותחים
מחממים אותי ושורפים אותי
|
במלמול
רציתי לומר
לא לגמרי ברור
כדי שיעלם כמו שבא
|
הלילה מדליק חשיכה חמימה
ובתוכה הכל נאסף, ברור, מתחדש, נאהב
|
מילים נשברות לאותיות
בנשיפה רותחת
נמלא המרחב בינינו
|
ראיתם איש כואב
אל תשירו לו שיר עצוב
|
ריח השוק בסוף היום
והגרון גם הוא מלא דגים
|
אבא תמיד אמר
צריך להיות מספיק גבוהה
כדי להגיע לאדמה
|
מתלקח כמו לשונות אש
מהשפתיים עד למטה
עמוק בתודעה סמויה
מסוכסך כזה, כמו ארוחה סיציליאנית
|
מרימה את שיפולי בטני
כמו שמלה מעל שלולית
ואני לא דוכסית
|
הייתי עם וגם ולא רק אלא אפילו איתו
אני אולי אהיה איתו שוב
ואולי גם עם
ולא רק הוא,
אלא אפילו איתו.
|
כל השבת ישנה או חושבת עליך
בוכה כשלא ישנה
מאוננת כשלא בוכה
|
|
|
כשהתותחים
רועמים הצבא
צועד על קיבתו.
בוליביה. |
|
