[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על יהושע רוזנברגאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המעריכים את יהושע רוזנברג
השם באתר הוא שמי האמיתי. מחנך ירושלמי שנתאלמן לפני
כשנתיים. לקראת פרק חדש בחיים. כותב לראשונה. סבא
לי"ט נכדים כ"י.




לרשימת יצירות השירה החדשות
זכרונות
אתה זוכר מעשה עולם
ופוקד כל יצורי קדם
ואני זוכר את האחת,
אשר מקומה בביתי נפקד
אני זוכר את נעמי.

בדידות
אתם נצבים היום כלכם
ואני נשארתי יחידי
אוכל פתי לבדי
ונות ביתי אינה עמדי.

באור החיים אורך אור לי
כאור שבעת הימים,
ומתוק האור
וטוב לעיניים לראות את השמש.

בדידות
המה לי לבי לא אחריש
כי קול שופר שמעת נפשי
ואזניך, נעמי, לא תשמענה שופר
שקנינו יחדו, בגולן, בשנה שעברה.

קינה
זקן בא בימים מתגעגע
לעלומיו שבאו אל סופם,
שחלפו לבלי שוב.

ואני מתגעגע
לבית שאבד,
לחברות לאהבה,
אני מתגעגע
אלייך נעמי.

אמונה
מודה אני לפניך
על האשה אשר נתת עמדי
על עיניה כעצם השמים לטהר
המאירות אלי.

געגוע
ונזכר בשנינו, רעייתי, יושבים לשולחן טן-דו
לומדים, מכינים את שיעורינו בשניים,
מטפחים את דירתנו יחדיו
מגדלים את ילדינו בצוותא,
והייתה שכינה בינינו וברכת ה' במעשי ידינו.

בדידות
אורי! אור עיני!
היו דבריך כגשם לי, כמלקוש יורה ארץ
כחם צח עלי אור, כעב טל בחם קציר,
נר לרגלי ואור לנתיבתי.
לאורים ולתמים היית לי.

שאי נעמי עינייך וראי
בניך אשר ילדת לי
כשתלי זיתים סביב לשולחני
ובנותייך על צד תאמנה.

בדידות
ואותר אני לבדי
נוה משלח ונעזב
אשב בדד ואדם
אחד - ואין שני להקימו.

געגוע
אבל אנחנו, רעיתי תמתי,
מראשית בריאתנו - כרבים,
פרשי כנפים למעלה
ופניהם איש אל אחיו

ללמד עזות -
מנמר

ללמד כיבוד אב -
מילדי.

געגוע
שער ברזל חרקרק
זוכר הלמות לבבך, המחסיר פעימה
בבאה רגליך
אל פתח בית הספר.

בדידות
אבל בקר קר אכזרי
בלחש צפעוני מסנן
לא הבל, לא חזיון תעתעים,
הנה אמת נכון הדבר

אבל בקר קר אכזרי
בלחש צפעוני מסנן
לא הבל, לא חזיון תעתעים,
הנה אמת נכון הדבר

זכרונות
מן המטבחים עולה ניחוח תבשילים
קרא ורוביא, כרתי, סילקא ותמרים,
ואני נזכר בשנה שעברה
יחדיו מכינים סימנים.

עצב
לא הייתי לידך
בלילה מר ונמהר
בצאת נפשך
כי מת.

זכרונות
יחד צמחנו
טנדו ראינו חיים,
בצוותא שמחנו
שכם אחד ראינו רעה,
יד ביד פסענו במעלה המשעול.

געגוע
אהבתיה באמת בכל לבי ובכל נפשי
דברתי על לבה
ותדבר אליי את כל אשר היה עם לבבה:
'הנני עמך כלבבך'

געגוע
עוד הנר דולק במעוננו, נעמי,
מלילי שבת ועד לילי שבת
כבימים שהיית קיימת.

ובאים משברי ים
על ספינתי
שבורת תרן, קרועת מפרש
את לי היית נמל אם, נמל בית
את אנית חיי נוטת
אל חוף מבטחים.

געגוע
אשר בידו נפש כל חי,
שכל הנפשות עולות אצלו,
אספך אליו

אהבה
ובלילה ההוא, אל יחד בימי שנה,
במספר ירחים אל יבא,
ביום אשר עזבת לבלי שוב,
ואנכי הולך ערירי, גלמוד,
לא נותרה כתף לבכות בדידותי,
לתנות חסרונך הצועק.

קינה
עכשיו, כשאת שותקת אליי מן ההר,
שלקח אותך ואת כל המילים,

בדידות
ואולי רק חלום חלמתי
לא אל בית עולמך הלך הלכת,
אל בית הספר שמת פעמיך
כי נכסף נכספת אל תלמידיך,
באת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך
ואלי שוב תשובי לעת ערב

ואני שממה
כעזובת החרש והאמיר
מאנה הנחם נפשי.
עד אנה תוגיון נפשי?

בדידות
ותמת אשתי בערב, עזובה,
ויהי בצאת נפשה כי מתה
ואותר אני לבדי.

בדידות
היצר יחד לבנו
בראנו תאומים
ויחדו היינו תמים
ועתה הלך הלכת לפני

בדידות
את השקט העבה קורעת תפילת השעון
הממשיך למנות את שעותיי.
בארון הספרים צמא ספר שיריך
למגע ידך החם, ללטיפות עיניך
והמנורה הכבויה מעל לועגת לכיסופיו.

בדידות
בשדה ניצב שלף יבש
כמה לשבלתו אשר קצרו,
מבכה כי שלחו מגל על חיטה
והוא לבדו נשאר,
מבין לרגשותיי

געגוע
רציתי לומר לך
שאהבתי אליך - כבראשונה
שאת לי אחת יחידה
אבל לא אמרתי

געגוע
חדה כחרב פיות ההבנה
שהיית ואינך עד עולם
היום יודע אני
מרה היא הבדידות.

שב אדם למעונו
וביתו ריקם ולבו חסר.
בגפו יבא בגפו יצא
ואין לו עזר כנגדו
תפארת אדם לשבת בית.

פיוט
מורק ושוטף הרחוב במים
שפעת מים רוחצת רעות וצרות
יום אתמול כי יעבור

אהבה
על הקיר מול הכניסה
ממשיכה מטוטלת האורלוגין -
ששיפצתי בשבילך לאחד מימי הנישואין -
לנקוש בעצלתיים את קצבו של הזמן,
וההד עונה לה במנגינה חדגונית, משמימה.
אך בבית עמד הזמן מלכת.

ואת אינך,
עיניך לא חוזות ביופי הזה.
ואני לבד

כאשר אבוא
אל אבותיי בשלום
אאסף אל עמי
אאסף אליך
והיינו לאחד
ויחדו נשכח.

בדידות
באהבה שנים הם אחד
וללא מגע כף ידך,
נותרתי יחידי
לא שלם ולבי חצוי.

דיאלוג
מול עצבת נעמדה יחד
והיתה נפשך כגן רווה
ולא תוסיף לדאבה עוד
ששון ושמחה אותנו ישיגו

אהבה
לבשל אתה יודע, להכין סעודה,
אבל אינך יודע
לשתות כוס קפה לבד"
ובפקחותה הביאה אלי את נחמה

געגוע
שפתות רחוב האספלט הבוהק,
שעלה מן הרחצה
לוחשות את שמך
כשעון המטוטלת שלא פסק מתקתוקו,
השומעות אזניך את קריאתי: איך?

ועוד מעט ערב של ירח מלא יהיה,
ואורו לא עלי זרוע,
ליל התקדש חג
ובשלחן הסדר שבת אחים גם יחד
מקומך יפקד.

אהבה
כשהיית עוד כאן,
אמיתית,
בטרם היית כענן כלה,
היה חיוכך המשובב
מרפא לנפש עייפה ודאבה
לא תמונה מצהיבה באלבום.

געגוע
נבלו פרחי אביב

הנמלים כבר מכינות לחמן

ובלבבי עוד שוכן החרף

ואולי מחר אראה אור עפעפי שחר

שני חדרים לו ללב,
באחד יתן איש עצבת
פצע וחבורה לא זורו ולא חובשו
ובמשנהו ששון ושמחה יניח

אל תשאף הלילה, לבי,
לדוג אהבה בים עיניה
אל תחפש את הנער שבי
אל תצפה שתשכך העצבות,
הלילה אשב בדד ואדם.

עוד פעם אחת
לחבקך
ולחוש את לבך
הולם אל חזי פטישים

אהבה
כלתה נפשי, אליך,
אהבת עולם אהבתיך
המו מעי לך
נעמי.

געגוע
עוד מעט ילכו הציפורים לישון
ושנתי תידד מעיניי
הגשם עצוב כל כך
אולי תוריד גם עיני דמעה
פעם היה אביב.

הלל
על יום שמחת-לב כמו יין
יום תגל נפשי בכלה תעדה כליה
על יום קטנות מתת אלוהים
לא כלו רחמיך ולא תמו חסדיך.

געגוע
לבך נח עיף בעפרך
שפתייך לא ידובבו שירה,
שהיתה לי כקרן שמש
ביום ענן וסתיו,
ונשמתך שותה את הנצח.

געגוע
האם מן הגעגוע
הוכה הלב
או משפעת הזוהר הקורן הזה?

בדידות
איך ההין השקד
להדליק נרות חג בורוד ובלבן
כשאת אינך?




"כשכתוב 'נא לא
לגעת', אני בדרך
נוגע פעמיים,
ואז יורק בתוך
זה".



ץ סופית,
אוטוביוגרפיה.


תרומה לבמה





יוצר מס' 70870. בבמה מאז 20/8/06 22:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליהושע רוזנברג
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה