|
חני שלנו נולד ב-1985 להורים ממוצא מעורב (המוצא
שמור למערכת). גודל וחונך על פי מערכת הערכים של
הוריו, ההולכים בד בבד עם הוראות משרד החינוך, זאת
על מנת שיגדל ויתחנך והיה לאדם מן המניין.
חני שלנו היום הוא אדם ריקני, חסר חיים (צופים, אפשר
לקרוא לזה חיים?!), שיושב כל הזמן ומנסה לבטא את
רחשי ליבו בשיריו המוזרים.
הצטרפו אליו במסעו אל ה"אני" האמיתי שלו.
עצות, טיפים לחיים, הארות או סתם תגובות, יתקבלו
בברכה.
ובנות, הוא לא בקטע של בנים, למרות שלפי מצבו
הנוכחי, זו אופציה לגיטימית לחלוטין.
את חלומי הזוהר בלילות חשוכים,
ואיתך חלמתי שהייתי.
|
אך משהו חייב להעשות, המחשבות חייבות להיות מעשיות.
אז אני אוזר אומץ, ושולח יד, אל תשחקי אותה שזה לא נחמד.
אני שולח עוד אחת, הפעם בכוח, כל המחשבות רצות לי במוח.
|
הכל מתחיל כאן,
ברגע זה ממש.
מכאן אין דרך חזרה,
וגם אין סיבה לחזור.
|
סקס זה בכלל לא כמו שאומרים,
שנים של הכנות, ותוך שתי שניות גומרים.
|
אני לא רוצה למות, אני לא חושב שמישהו רוצה.
האמת, שמוות לא נראה לי כזה סיפור גדול.
|
מילד שלמד להרגיש ולאהוב,
יהפוך הוא לחייל, שיילחם, ויארוב.
ילדות שלא נגמרת, נקטעה בטרם עת,
התמימות והטוהר שבילד, נעלמו והפכוהו כמת.
|
|
|
אני לא כל כך
אוהב את
"ה-מאדנס"
אהבתי אותם הרבה
יותר בתחילת
הקריירה, כשהיו
סתם "מאדנס"
האיש שהמציא את
סימן השאלה |
|
