|
בניתי מבצר
לא אפשרתי מעבר
וכשיד נשלחה
מתוך האפילה
התקפלתי כמו עובר
|
ברגעים הקטנים של מחסור בשלווה
אני עולה לי לגג ורוטט בעוצמה
כמו שדה שושנים שמפיץ אין סוף ריח
ככה אני קורן לירח
|
הייתי רק מנהרה
בי נשמע קול צווחות הסובלים
ודרכי הלילה יפלוש
עם צבאו האלים
|
האם תתני לי הגנה?
מפני אימת ההשפלה
רק אצלך אני אמצא
קצת נחמה
|
במקום האפל בו הבדידות עצומה
חזרתי אלייך לחיות אהבה
במקום בו האור קורן בעוצמה
מצאתי אותך, אהובה
|
כי כשהיא עוברת אז
ראשים מסתובבים
לא היא לא מדברת
רק שופעת חיוכים
|
מת הרוקנרול
נקבר הוא בארון
תחת אינסוף שכבות
נבלע הסקסופון
|
באים מאחד, מתפצלים לרבים
נוצרים מאהבה, מסיימים אנשים
תהליך קסום, בסיומו נולדים
מפא נצא אנשים חדשים
|
זה מסע מדהים, אבל החיים
מה הם? תחרות? לימודים?
האם עליי להיות חזק? או אולי תמים?
האם עליי להיות מלך המלכים?
|
אני רוצה לבכות
רק לבכות, פעם אחת לבכות
כאילו אין מחר
כאילו אין אתמול
|
|
|
"נשים הן כמו
טרוריסטים
ב'קאונטר
סטרייק'. או
שאתה הורג אותן,
או שהן מרססות
לך ספריי על כל
הבית.
שמואל
איציקוביץ' למוד
ניסיון. |
|
