[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
זכרונות
זה היה מזמן. יצאתי אל הרחוב לטיול קצר וראיתי אותה, נערה יפה,
היא שבתה את ליבי.
זה היה מזמן, מזמן. אני נזכר עכשיו בכל הימים הטובים. איך
הייתי צעיר וראיתי אותה.

אני זוכר אותה. אני זוכר שראיתי אותה. היא הייתה יפה כל כך.
אני זוכר אותה, הייתה לבנה והיה לה כובע כסוף. אני זוכר אותה,
היא הייתה לבנה, היא הייתה רחוקה מהאחרות. אהבתי אותה, אהבתי
אותה יותר מאשר את כולן.

ייסורים
"מזל טוב! יש לך בת", אמרה המיילדת. מזל טוב, יש לה בת, חשבה.

"מזל טוב! יש לך מקל" אמרה לי אמא. מזל טוב, יש לי מקל,
חשבתי.

מזל טוב? על מקל אומרים מזל טוב?

זכרונות
יום שישי ה-20 ליוני שנת 2000, זהו יום ההולדת שלי, זהו גם יום
ההולדת של בעלי, שרון.
אנחנו מתכוננים, עומדים לצאת לחגוג את יום ההולדת המשותף שלנו,
לחגוג אותו יחד.

גיהנום
זה היה באיזה יום בהיר אחד, ממש בהיר ונעים. זה היה באביב.
היא נולדה, תינוקת רזה, לבנה ויפה.
היום היא כבר יותר גדולה, והיא יפה, ממש כמו שנולדה. יש לה
תלתלים שחורים שחורים ועיניים כחולות ויפות. היא רזה ויש לה
מרץ, אבל היא רעה. היא הילדה שאני הכי אוהבת, וה


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
הגעתי הנה ויש לי תשעה חודשים עד שאני עובר מכאן.
הגעתי הנה ואני קטן, הגעתי הנה ויש לי הרבה לעשות.
לא לזמן ארוך אני כאן, תשעה חודשים אולי פחות.
אני רעב, ואני לא יכול לבחור את האוכל שלי, אני צמא ולא יכול
לבחור את השתיה שלי.
אני ממש רוצה דברים בסיסיים וש




אין לי רשיון,
ואין לי נסיון




נו מה, שקר לבן
אחד לא יזיק.


תרומה לבמה





יוצר מס' 15188. בבמה מאז 13/9/02 12:22

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליחפה תמיד
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה