|
מישהו כותב בי, סיפור או סיפורים קצרים או שירים או שאולי
מאסה, מה לעשות שעפרונות לא יכולים לקרוא מה שכותבים בהם.
מישהו כותב בי ימים ולילות ומניח לי רק שעות מעטות ביממה
לשכיבה על השולחן באפס מעשה. כותב בקדחתנות שכזו כך שאני
והמחדד נפגשים לעתים קרובות מאוד.
|
אל תעשי לי Fast forward
אני יודע שכבר היו הרבה
הרבה כאלה
ואת משוועת ל Refresh
את משוועת להרגיש שוב פעם את ה...
|
הי,
אהבתי את הדרך שבה אתה עובר מתמונה לתמונה, מקרי, כמו החיים
ועם תחושה דקה של פספוס
|
אני הגפרור שאיבד את הראש
שוכב בקופסת גפרורים
לא מפרפר
|
אבל הם לא עובדים במשמרות
רק אני שטיח אדום במשמרות
שטיח אדום עליו דורכת
מדינת היהודים
|
נר נשמה מחליד
אני ואבא ליד הקבר של סבא
והקברים מתנפצים על המזח
חוף ענק
|
במבט לאחור
מקבלת פרספקטיבה
תובנות
קוהרנטיות
געגועים
בעודי מתרחק מן הימים
הם הופכים
זווית אחרת
ממעוף הציפור למריחות, משיכות
הדחקת סמטאות אפלות
הכחשת שקיות פלסטיק
עודי מתרחק מנקודת המוצא
|
ועל כן יעזב איש את אביו ואת אמו
ודבק באשתו
והיו לבשר אחד
והיו לאדם
|
אני גר בחדר שצופה על החיים
והשביל שמוביל
אליו
דרך חתחתים
|
ירו באדישות
אין נפגעים
הכדורים שורקים
שותקים
|
אז אמרתי לה:
"תסתכלי עליי, אני בדור שלוש ארבע חמש וחצי, ממש מולך
אמנם במסך, אבל לא ערוך"
"אז אתם קולטים שאני עומד שם כמו מטומטם"
ואומר לה:
"שעה שאני מחכה שתערכי את יומך, זה כן, זה לא.
תמונה זו כן, תמונה זו לphotoshop"
|
לחסום קולות רקע
ליצור סביבה סטרילית
|
לכל איש יש שם או סיסמא שהוא שכח
לכל איש יש אתר שהוא כבר לא יכול להיכנס אליו
לכל איש יש שם שנתנו לו הוריו
יואב
|
לראות כוכבים
בזכוכית לא שקופה
לראות בחלון סמיך
|
העיניים שלי היו על הכדור. במהלך כל השיר הראשון. הייתי מרותק.
ואז שאלתי, מה זה? אוסף שירים?
פתאום, משום מקום שיר קצר.
צריך לפעיל את שרירי...
|
על כר דשא בחצר האחורית
הניחו הילדים כלי משחק
קופסאות קרטון
אנשים קטנים
וצמרות הדשא נישאות ברוח
והממטרה מורידה הגשם
|
לא אני הוא!
הוא זועק
לא אני
ממציא את עצמו
|
הוזה
תמונות על הקיר
עם הבירה בראש
והאוזן ביד
בחדר בלי פרופורציות
זן נכחד
|
ידיי מגששות
אחר עצמים מוצקים
קווים ברורים וחדים
קווים לדמותו של הלילה
הקו המפריד
בין השיח המטפס לבית
הקו המבדיל בין אדם
לתיבת דואר
|
כסא נדנדה ריק,
אצבע אלוהים אותו מנדנדת. אצבע קטנה,
שוב ושוב הודפת.
|
צריך ללכת על קצות האצבעות
להיזהר מביצים כי הן עלולות לעשות רעש
כל דבר עושה רעש
כל דבר יכול להעיר את התת מודע
|
|
|
וימאס עם ישראל
מהמצב ויקום
ויאמר "אין
ערבים אין
פיגועים". ויאמר
השרון "כל הערבי
הימה תשליכוהו
ולא אחד תחיון"
וישליכו עוצבות
המחץ הערבים
הימה ויעברו שבע
שנים וישמח לבם
של בני ישראל
ויאכלו וישתו
וישמחו
בדולפינריום.
ויהיה בתום שבע
השנים ויתארגנו
הערבים במצולות
ויקומו כמפלצות
מים ויכו הערבים
בבני ישראל ביד
חזקה ובזרוע
נטויה, והעם?
נקעה רגלו. |
|
