|
"בואי אלי, עכשיו!"
לא האמנתי שאני עושה את זה. אמרתי תפילה קטנה לאלוהים כל הדרך
אליו.
ידעתי שמשם אני לא אחזור כמו שבאתי אבל משום מה פחדתי יותר
שאבא שלי ינעל את הדלת ואז אני אאלץ לבלות את כל הלילה אצלו.
|
אני עדין מאתרת חלקים, פרטים, בפאזל הגדול שלי, מנסה להרכיב מה
שאפשר וגם מה שלא, ליתר ביטחון.
|
"היא ירדה מהפסים! היא ניסתה להתאבד!" היא צעקה אלי דרך
הטלפון.
זה לא עניני וזה לא אמור להיות איכפת לי, אבל זה כן.
משום מה כל דבר שקשור בה תמיד איכשהוא גם קשור אלי, ואני רוצה
לצעוק ולומר לה "אבל אני לא קשורה! תפסיקי להפיל עלי את
האשמה!" אבל במקום זה יוצא
|
מכירים את זה, שמשהו לוחץ לכם בחזה ואתם מתים להוציא אותו
החוצה? זה קורה לי עכשיו.
|
|
|
"כיף לי להיות
איתך. אתה מצחיק
אותי, אתה גורם
לי להרגיש טוב,
אין לך שום
חסרונות.
אבל..."
מישהיא שגמרה
איתי |
|
