|
זה הים הכחול הכחול,
ומציף את הכל ונוהם,
לא חדל מלגדול ולגדול,
אליי אופק מביט משתומם..
|
תמהתי, תמתי.
בדידותי,
מנתי ועולם,
בדידות, היא
|
היי, הניחו לי כולם,
החלון, ציפור ושמש
|
לאט, לאט, כמו שהעץ גדל,
בכל עונה רק קצת,
כמו שהרגת אותי, כמו שרחקת..
|
עוד לא נח לו העצב,
הוא קופץ משמחה לשמיים..
|
אוהב שלום, רודף שלום
אוהב צדקה ומשפט,
רב הגרגיר בחיטין מחלום,
אך בארץ הצדק מעט,
|
אפשר להכין את חיינו לחורף,
לנקות מרזבים ומבלי לחפף,
מגבי המכונית כבר הוחלפו,
אבל איך אתכונן אל הסתיו שבלב?
|
ללכת רק אתך,
על החוף, עד אינסוף.
|
ציפור נוגה,
נודדת,
רק בגד ושיר,
לחומת רשף
|
המעגל האין סופי, שלו הקץ,
על אניית קסמים, דוהה בערפל,
והיא מפרש נושן, היא לב של ים,
ומתקלפת אט כמו זכרונות..
|
זה יוצא מן הראש,
אך ראשית לו בלב,
כמו שליל הירח,
מצית, יללת הזאב.
|
הגיע העת, לשוב כאהוב,
אל זרועות הנוטפות געגוע..
|
|
|
לי קוראים נור
ואני סתם
גפרור.
כשאותי זורקים
לתנור, אני עף
כמו יסעור.
ורותי זאת אחת
משיר אחר.
טמבל פואטי
ופתטי |
|
