|
דע את האדם דרך יצירותיו.
כי הם נופלים. נופלים ומתים כמו השלג.
גביש על גבי גביש, גופה על גבי גופה.
כחנק לטבע יערום השלג על גבי האדמה.
גורר אחריו לגיהנום כל צמח וחרק.
|
סוסים פראיים כגלים של ים ידהרו בשדות,
נופים, כתמונה חייה, במגע יד ישתנו לטעמך,
וורדים, כבקבוקי בושם ישחררו את ריחותיך לאוויר,
|
אין כמו נוף זה בין שדות העולם,
דשא ירוק כמו כאן לא תמצאו ברחבי תבל.
עין, הצופה על יופי האזור, תראה:
מאות כלניות אדומות כשקיעה,
כאילו מברכות הן את בוא המבקר.
|
בכוס אשר לא שלנו נטבע,
נישאים על גבי הגלים כמו שמן על גבי מים.
בצלחת אשר לא שלנו נאכל,
וזרים במקום זר נישאר.
|
ויאמר כי טוב.
הבל הבלים!
לא כי טוב, אלא כי רע.
האינו מקשיב לצרחות באויר,
קול בכי של ילד, האינו שומע?
גם העיוור, אשר אינו ראה מאומה בכל חייו, יכול הוא לראות
ולשמוע את זוועות העולם.
|
עלה על הנחל שט כסירה,
סרטן בשם אפריים פוצח בקריאה:
יפים הדברים שאני רואה מסביבי,
נעימים הריחות שאני נושם באפי.
|
אולי דגי הסלמון ילמדוהו על הדרך הנכונה,
אולי הוא כמוהם צריך להמשיך לדחוף קדימה.
אך הם למקום מרבצים שואפים להגיע,
והוא - לאן?
|
תמונות רפות מעל לראשיהם זורחות,
כעוגן מחשבתי אשר את נפשם מקבעות.
האם זאת מנהרה מוארת אשר בתוכה הם הולכים,
או ים חשוך אשר יביא לחורבנם?
|
על נהרות דם,
שם ישבנו וגם בכינו
בזכרנו את ציון.
|
|
|
החיים זה כמו
חיים, רק צריך
להוסיף "ה"
בהתחלה...
- שולה דץ -
אשתו של בעלה. |
|
