|
 338952602 BiBi
"דברי עכשיו ילדה, אני שומעת
כל העולם מקשיב למלמולך
דברי מלאך שלי, אני יודעת
שלא תמיד יקשיבו לקולך
דברו שפתיים יחפות דברו עיניים
כל עוד חלב נוטף מחיוכך
חבקי את כל פחדיי בשתי ידייך,
חבקי דובים גדולים מתוך שנתך
עולם חדש וטוב אני אתן לך
כבר במבט כחול את מגלה
כמה חשוב לראות פתאום חצי ירח
קורץ צהוב צהוב, מתוך האפילה
תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך
אני אהיה גדולה גם בשבילך
דברו שפתיים יחפות דברו עיניים
כל עוד חלב נוטף מחיוכך
חבקי את כל פחדיי בשתי ידייך
חבקי דובים גדולים מתוך שנתך
עולם חדש..."
התקרבתי אל פנייך, ושפתייך החמות
התחככו בשלי, היווכחתי בנשיקה הישנה, נשיקה כל כך מוכרת,
נשיקה של אהבה, נשיקה של ספק.
|
ואני רק יכולה לשער מה קורה בתוך הראש המלבין, המקריח... למה
הוא לא גואל אותה מכאן? רק למקום טוב יותר... בבקשה...
|
אהבתי את הסכין, ואת הדם שנשפך. כי הכל בא ממנו. אהובי...
וכך הסתיימו חיי. לא בצורה של מוות. פתאום השחיר מבטו, פתאום
הוא התעורר, הביט בי.
הוא השחיל את הסכין ישר לליבו. כמה צרחתי. כמה התחננתי שיפסיק,
שיפסיק להרוג את עצמו.
|
תגלה לי, את אותם הסודות, סודות החיים,
זוועות החיים.
|
כל יום כשהיא קמה, היא מציצה במראה, לראות אם אחרי הכל - נשארה
אנושית.
|
אני תלויה באוויר, בין אבק נעלם,
בין דמדומי קיץ
בין אהבה רחוקה
בין זכרונות מעורפלים...
|
כמה שהריק מעכיר
כמה סבל כבר אגרתי
|
יופי ללא דופי.
פשוט טוהר מצורף.
הבנה מוחלטת, ואף לא טיפה של שפל.
לראות דרכך,
לדעת מה כואב לך.
|
ורק הדמעות היבשות,
אמנם לא מגיעות מרוב שכבר רע
|
אותן מילים, חודרות עד ריקבון,
מחקו כל יראת כבוד
|
מקום שקט.
מקום לבריחה.
כל כך שליו, שאין מנוחה.
|
לבי המוכה, המדמם, המחכה...
|
אני מצטערת על כל הבטחות השווא, אני מצטערת על תקופות רעות.
אני מצטערת על האגואיזם והאנוכיות, ולפעמים הצביעות,
והרכושנות.
מצטערת על הציפיות, על האכזבות.
|
כבר יותר מדי פעמים אני מרגישה מן מועקה שם בפנים, ואני מנסה
איכשהו להוציא, לעקור מעצמי את אותה התחושה. הדבר היחידי שהיה
לי לעזר מיידי, הכתיבה, כבר אינו מפצה.
|
אין מנוח, אין מנוס. הכאב רודף ולא עוזב...
עד שאתה מתפקע, או לפעמים מתעורר.
מתעורר מהסיוט, מהימים של העצב, של הדיכאון.
זה לוקח זמן... כן...
לפעמים הרבה זמן.
|
אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
|
|
הי לי משהו
מצויין דווקא
כזה שמשאירים את
הפה פעור
ושזוכרים אותו
עוד הרבה זמן
אחרי שקוראים
אבל שכחתי... |
|
