|
אני יסמין.
קמתי וחפשתי בכיס. לשמחתי מצאתי עוד חבילת שוקולד ששמרתי לערב.
אבל המטרה הזו הייתה הרבה יותר חשובה מאשר חשקוק לסוכר שצפוי
לי בערב. השוקולד עוד היה קצת קפוא וקשה. לקחתי תנופה וזרקתי
אותו. והוא פגע בדיוק באמצע הראש של האישה. קפצתי משמחה. נשים
אף פעם לא פוגעות
|
העניין הוא, שכשזה נוגע לחוברות מהסוג הזה, צה"ל היה מוכן
לוותר על ספירות המלאי וכך קרה שבתום שירותו הצבאי היו לדודי
שני ארגזי עץ, מטר על מטר על מטר, מלאים במיטב חוברות הפורנו
ששנות השמונים יכלו לייצר.
|
פתחתי את הדלת. הבת שלי קפצה עלי. הסברתי לה שהיא כבר בת 10
והיא גם שמנה מאז הפעם האחרונה שהיא קפצה על אבא וגם שיש גבול
לכמה שהגב של אבא יכול לסחוב. היא נעלבה והתחילה לבכות. "להיות
שמנה זה טוב" ניסיתי להרגיע אותה "ככה לא קר בחורף".
|
לדעתי הוא פשוט ציפה יותר מדי מחיילים פשוטים. אמר להם להאמין
בצורה עיוורת בדברים בלתי נראים. לי לא היה זין לשטויות האלה,
לחיילים שלי נתתי מה שרצו רק כדי שיסתמו את הפה.
|
פייר היה צלם. הוא היה צלם, כי עוד משחר ילדותו הוא רצה להיות
צלם. צלמים תמיד נראו לו כאנשים עם כבוד, אנשים עם סקס אפיל,
אנשים עם מצלמה.
|
היא פשוט עמדה שם, מסתכלת עליי, כועסת. מה כבר אמרתי? שנמאס לי
מהשאיפה המזוייפת והכל כך פופולארית לאינטלקטואל. אם היא רק
הייתה חושבת לרגע ומניחה את האגו שלה בצד היא הייתה מבינה.
|
בתום השנה הזו אתגייס לצבא ההגנה של ארצי מולדתי הרי היא מדינת
ישראל! ומי מבנות ארצנו רוצה להתגייס בעוד קרומה בקרבה, כלומר
בתולה? הו, לא ולא!
|
בנקודה זו של זמן ומקום, יש להבין שאין עוד מקום להרגשת אי
נוחות בשנאה. אין צורך להתנצל, להתבייש או לעדן את הרגש החזק
הזה.
"יוסי? אני לא כל כך אוהבת אותו"
|
|
|
אוננות, סגריות
וערוץ 9!
לו יהי, מסכם את
חיי הזהר של
כותב סלוגנים
ממוצע (שכמותו). |
|
