|
"אם אפול אקום"
כותב סיפורים קצרים בעלי מוסר השכל גלוי ו/או סמוי.
מעביר ביקורות חברתיות אם כי לפעמים לא רואים.
לא אוהב ליצור בתחום השירה משום שמרגיש בו מוגבל.
מאמין שניתן להצליח בכל ואפשר לראות זאת בכתיבה.
משתמש הרבה באפקט זעזוע בכדי להעביר את המסרים.
לא רציתי, לא באמת. מאז שהייתי ילד - תינוק בן שבע עשרה -
ידעתי שאני לא רוצה. שעות ביליתי בשיחות ארוכות אל תוך הלילה
עם כל אחת מהחברות שהיו לי. כולן ניסו לשכנע אותי שכדאי, שזאת
חוויה שחייבים לעשות וחייבים לעבור. כל אחד צריך שיהיו לו.
|
בעירה הקטנה שלנו אין שוטרים אבל, הכל מתנהל כשורה.
הבנקאים לא מרמים אותנו כלל. נכון שהם לוקחים מאיתנו עמלה
גבוה, אבל זה בגלל שאנחנו כל-כך רחוקים מכל ישוב אחר, אז לשקט
ולשלווה יש מחיר.
|
בנות, אני רוצה לספר לכן סוד. אני רוצה שכולכן תדעו ותראו את
זה, אבל אני מתבייש, אז...
|
"לא אדוני. הוא לא משאיר עקבות. ממש כמו רוח רפאים הילד הזה."
עיניו של קולונל מקרטי היו אדומות. איש מעולם לא ידע אם זה
משום שהוא לא נח די הצורך, או משום שהוא כזה חם מזג והדם עלה
לו לראש. הוא העביר את ידו על זיפי זקנו והתהלך ברחבי החדר
עשוי העץ...
|
מאחורי הארון הישן של סבתא מסתתר שד. אני יודע כי דוד רובי אמר
לי. הוא סיפר לי שכשהוא היה בן שש, סבא החביא אותו שם, את השד.
זה היה ארון פשוט מעץ כהה שכזה. ישן הוא היה הארון, ישן מאוד
אפילו. אני מניח שהוא ליווה את סבתא וסבא במשך כל השנים שהיו
ביחד ועד עכשיו.
|
מסתכלת על חולצה אחת, ועוד, וחושבת איזו חולצה היא אוהבת יותר.
בוחרת באדומה עם השרוכים בצד, ומהרהרת לעצמה איזו חזיה תתאים
לה יותר - לחולצה.
|
אז מה אם מישהו אומר לחבר שלו שהוא עשה חמש בחורות יחד כשהוא
עוד בתול. ביג פאקינג דיל. זה שקר? זה לא שקר. זה כולה לא
נכון.
|
אני לא מבין אותן. סוגרות את עצמן, לא נותנות לך לומר מילה
בעניין. ככה כל לילה, אין לך דעה, רק הדעה שלהן נחשבת, לא משנה
כמה תירצה, אפילו אם אתה ממש חייב, הן לא יבואו לקראתך ויסגרו.
|
בתור בקופה עומד זקן, מחזיק בידו האחת שקית עם מלפפון לחם חמאה
ואבוקדו
|
|
|
מה עדיף:
לתייק ניירת
או לנייק
תיירת?
המתלבט |
|
