|
תמיד היו אומרים לי : 'בחיים לא הכל שחור ולבן ', אז
זהו שכן, זה כמו ששואלים אותך : 'את מי אתה אוהב
יותר את אמא או את אבא?', ותמיד יהיו אנשים שיגידו :
'איך אפשר לבחור?', קיבינימט, אתה לא מחליט פה על
גורל העולם, אפשר לבחור, אם ההורים שלך היו מתגרשים
היום עם מי היית הולך - והרי לך התשובה.
והקיצוניות הזאת, לפעמים היא פרובקציה, לפעמים היא
אנטי, אבל לרוב היא האמת.
בחיים מעטים הם המצבים שיש אופציית פשרה, ביניים
שגורמת ל-2 הצדדים להיות מאושרים.
אז אני החלטתי, כעיקרון - אצלי יש רק שחור ולבן,
ולרוב זה שחור, אבל כשזה לבן - זה יהיה לבן בוהק.
זה לא שמפחיד אותי למות צעיר,
כמו שמפחיד אותי למות בלי תכלית,
ללכת בלי להשאיר חותם,
להיעלם כאילו לא הייתי כאן מעולם.
|
|
|
לו הייתי נולד
ערבי בטעות
או סיפור בבמה
ללא כל משמעות
בלטה שבורה,
כפכף, מנורה,
אבל רק לא חבר
של רעות
זוזו לסטרי, שלא
מכיר אף אחת
שקוראים לה רעות
אבל מוכן לרמות
בשביל החרוז |
|
