מלל

  

ויז'ואל

  

סאונד

  

קול-נוע

  

blogs at.corky.net
סלולרי (WAP)
דואל
FAQ
ממליצים
הוציאו לאור
יצירות מאופיינות
פירסום

מפגשים
דיונים
מגירות שירה
מגירות סיפורת
טכני
מודעות
הסדנה

היא ישבה לידי וחייכה אליי.
חייכתי אליה, כששאלה שאלות מטומטמות בלי טאקט וידעה מה היא
תקבל בתמורה כתשובה.
עניתי לה איך שרצתה והיא לא ראתה כמו פעם איך באמת אני מרגיש.

זה היה אחרי שנמאס, אחרי שדפקת גראס וחשיש בכמויות אדירות
ורצית לנסות משהו חדש.
חברים שלך אמרו "לא, תעזוב אותך, זה ידפוק אותך לכמה
חודשים...
אל תנסה אפילו, זה יכניס אותך לסרטים, שלא תצא מהם!"
אבל אתה לא הקשבת להם. אתה עקשן. תמיד אתה חושב, שאתה צודק.
וגם

...ואז התמונה שלה החליקה לי אל מול העיניים.
זרקתי את התמונה לפח והמשכתי.
אחרי כמה שניות כבר לא יכולתי יותר לא הייתי מסוגל להחזיק
יותר.
רצתי לחדר האמבטיה בעניים שורפות.
דמעות עלו לי בעיניים וכמה טיפות דם חמות טיפטפו לי לפה
מהשפה.
היא הלכה. לתמיד.
וכל

הושיטי את ידך ואתן לך את ידי
לא אעזוב אם את לא תעזבי
ישנו בניין מלהיב כל כך
אך אני איתך ועדיף על כך

אני ישן כבר חודש מעבר לדלתך אך את לא נותנת לי להכנס.
אולי תפתחי לי את דלת לבך?
תייבשי בגדיי מגשם דמעותיי
ותלחשי משהו חמים באוזניי.