|
 288234051 רואיליאור
זה לא מקום למתוח את הרגליים ולגרגר בהנאה. זה מקום
שבו אתה צריך להיות מוכן בכל רגע למלט את עצמך, או
להגן על עצמך. אני לא יכול לשבת פה, באיזור האסון
ולהדפיס סיפורים מלוטשים לאקדמיה. זהו איזור מועד
לפורענות. יש לנו אולי רגע עד לאזעקה.
הבלוג:
http://www.israblog.co.il/157448.
ארבעה ארוכי פנים הסבו לשולחן שותקים באכילתם. ראשיהם
התנועעו מתוך לעיסה ולסתותיהם השמיעו קולות נפץ דקים.
על צלחות של חרסינה נקשו כלי אכילה מכסף.
|
בלילה המשורר חלם שהוא מארק שגאל. היו לו פנים של תיש והוא
ריחף בשמים גדולים וצייר לארכם פסי צבע אווריריים. דקיקים. גם
רחבים. זה היה חלום יפה אבל עכשיו האיש הקטן ער ויודע שהוא רק
משורר.
הוא כאן, והשמים בשמים.
חייב להגיע לשמים!
|
קצתי בכשלון השכל. הגיעה שעת הכוח הצרוף - האלים.
בשתי ידיי הנני אוחז בגרזן המושחז כשחודו מופנה אל מצחי.
|
כדורגלן ערבי, מי חלם אותך הלילה?
בתולה יהודייה, היא חלמה אותי.
כדורגלן ערבי, מה עשית בחלום יהודי?
רצתי בטדי עם תרבוש אדום,
קוף מהטריבונה צרח, אחר כך סוכלתי.
|
איך שבתוך כל הרעש הזה
הגיטרה של ג'ורג' בכתה
אלוהים
היבבה הזאת
קרעה את העולם
|
את זוכרת מותק את הערב ההוא
כשהחורף עמד להתחיל
היה בחלון מין אור מוזר
שלא רצה להיכנס
|
נרדמתי טבוע זיעה
קמתי קמוט מחשבות
גיהצתי פנים במראה
נשקפו אינסוף מעברים
|
נפרצתי בלילה
רעולי פנים נרגשים
התרוצצו בראשי לגנוב
חלקי חילוף ישנים
לחלומות שנתקעו בתוך ראשים אחרים
|
ידייך הענוגות
ארוזות בכפפות חד פעמיות
לשות את לבך השותת
בקדרה
אלה הם רק כרעיים שחוטים של שירה "חדשה"
|
איש ואשה בפאת השדה
שותקים
לוקטים שיכחת אהבה
אולמים תוגתם
אלומות
|
להיות שתוי כשאתה לבד בחורף סוער, והסדין מגולגל על חצי מזרון
ואתה מוקף בדלי סיגריות, ספרים, מגאזינים ספרותיים, מטאפורות
עלובות ווויסקי שנשפך לתוך חור בלב שאין לו תחתית, זה לא תיאור
מצב, זה תיאור של חורבן. זה להיות גרופי. זה להיות מאוהב בהבל
פיו של בוקובסקי
|
|
|
"להלחם למען
השלום, זה כמו
לזיין למען
הבתולין" |
|
