|
חוקר ניסיוני
הנגינה התחילה בגיל 4, הפסנתר היה המקור לכל.
הכתיבה, התחילה קצת אחרי, כמו גם הגיטרה, המפוחית
והאהבה (בין היתר) לשפה הספרדית.
אז מה החליט ירון לעשות? בסביבות סוף התיכון, לארוז
הכל, ולצאת למסע גדול בנבכי המוזיקה והספרות, ביחד
עם כל אלה. מסע שנמשך גם היום , לאחר השירות הצבאי.
בין היתר הגעתי כבר לקובה ולמרכז אמריקה, אך באומנות
כמו באומנות...השמים הם אינם הגבול, וכרגע אני עדיין
בשלבי ניסוי, קצת מלחין קצת כותב, לפעמים פארודיה
קלילה ולפעמים ביקורת קצת יותר רצינית על מה שקורה
במדינת ישראל.
כותב גם בעיתונאית, ולאחרונה גם במשפטית, לוקח קצת
מכאן לשם ומהכל לכתיבה השירית-ספרותית.
You drive your car,
Try to find a radio station,
The scale reaches so far,
And the music has no imagination
|
Esta mañana,
Me desperté con una risa,
Y me levanté de mi cama, Pensando
|
It ain't nothing but a standard Jazz,
Just a melody with nothing special oh no,
And now I'll give you the best I can,
|
הרהורים והגיגים,
הם רוצים מעט לזרום,
רק יצאתי משינה,
גם הם איתי מהחלום.
|
הרחובות רחבים,
זה מרגיש כמו בסרט ישן,
מכוניות משנות החמישים,
והאנשים, בשחור ולבן
|
זהו הסיפור,
על העמק בו הייתי,
ישבתי שם שלושה ימים,
בטוח לא טעיתי.
|
ויבואו בני ישראל אל הארץ המובטחת,
הם הולכים בשיירות, מדבר סיני, הים נפתח,
והארץ שלהם, הטכנולוגיה כבר פורחת,
אך בסרט הזה רבותיי
|
|
|
