|
קרנף שסרח נוהם פיוטי כפירה מול שמי כנען היפים
הו מה יפים פה הלילות, בין נצחונות ומפלות
|
והתעוררתי במיטה לקול ברזים מחרחרים
|
|
|
החיים הם כמו
רכבת. במוקדם או
במאוחר הם
יתנגשו בך בכל
העוצמה.
אתה יכול להתחיל
לרוץ כשהרכבת
עוד רחוקה
באופק, או
להתיישב לפתוח
שיישיית בירות
ולצפות בה כשהיא
מגיעה. |
|
