[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כותב ותיק בבמה במילואים. אם אתם רוצים עוד, גשו
לאתר הסיפורים שלי. הכתובת פה למעלה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
שמואלוב סיפר לי פעם על מחסן האבידות של המשטרה שנמצא אי שם
בצפון הארץ, כאילו היה בסיס סודי של הצבא. שמואלוב איבד אז את
הטעם לחיים וקיווה שמישהו מצא והעביר אותו למחסן האבידות.

אבא אמר לה שאני ילד אינטיליגנטי, שיום אחד אני אעבוד בעבודה
שלה, ושזה לא בסדר שהיא יושבת ככה מול הילד ואומרת לו שהוא לא
שווה. הגברת אמרה לאבא שככה זה, שאני לא לבד בעניין הזה, שזו
בעיה ושאין הרבה מה לעשות.

"הייתי רוצה להציג לך מצב היפותטי", אמרתי לה והיא הנהנה קלות.
"נניח שהיינו קובעים פגישה שניה", אמרתי וחיכיתי קצת, "לאן
היינו הולכים?"

הכנסתי את היד בפעם העשרים לכיס, כדי לוודא שהכרטיסיה עדיין
שם. השעון הראה שבע עשרים ושתיים והאוטובוס קצת איחר. הרגל
הימנית שלי
החלה לתופף בקצב לא אחיד על המדרכה אבל הפסיקה כשהבחינה במבטים

שמסביבי.

האישה הכי יפה שראיתי בחיים שלי אמרה לי שמאלה, מבלי להרים את
העיניים מהטופס, כנראה מההרגל.

מחוץ לדלת שמעתי פתאום רשרוש של מפתחות. לא זכרתי אם נעלתי
אחריי. יצאתי מהמטבח ורצתי אל הדלת. שניה לפני שהיא נפתחה
טרקתי אותה וסובבתי את המפתח, שהיה רק חצי בפנים מהצד שלי.

העובדה שמישהי התאהבה בי ככה, ובעוצמה כזו, היא מוזרה. הרי רק
לאחרונה התחלתי לאהוב את עצמי, ופתאום לגלות, שבעצם, יש מישהי
שמרגישה אותו דבר. איפה היא הייתה כשחיפשתי?

אני מצטער אם אני לא פותח במילות ברכה, או שואל אותך לשלומך.
אני צריך להגיד לך כמה דברים, ואני רוצה להתחיל ישר, בלי
עיכובים. את זוכרת את המכתב הראשון שכתבתי לך לפני 9 שנים?

סיפור פשוט, בסך הכל: בן פוגש בת, בן מזמין בת לסרט, בת אומרת
שהיא שמעה דברים טובים על איזה מקום, בן קובע עם בת יום ושעה.

התיישבתי ליד הבר וחיכיתי לברמנית שתתפנה. היא הייתה בצד השני
של הבר, מנסה לגרש מעליה איזה מישהו דמוי עלוקה.

משחק? אה... את יודעת, לפעמים, כמו כולם - אני חושב. לא
התכוונתי למשחקים כאלה, היא אמרה. התאמנת עליו בהעברת הילוכים
למשל, היא שאלה והדגימה. יכול להיות שטעיתי, אבל נדמה לי שהיא
הדגימה הילוכים בגיר אוטומטי ונזכרתי שבאמת הייתה לה סובארו
אוטומטית ישנה.

העפתי מבט מסביב, בעיקר כדי להמנע מהמבט שלו. תומר ישב לשמאלי,
בצד של הים, הצד היפה יותר, ואני הסתכלתי ימינה, בוחן את העיר.
יותר מדי בניינים גבוהים צמחו כאן בזמן שלא הייתי, והרגשתי
זקן.




מאז שארגון "חד
גבה" התחיל
לעזור לי הכל
השתפר, מצאתי
עבודה ואני לא
מפחד להרים את
ראשי ולאמר:
"יש לי גבה אחת
ארוכה ואני גאה
בה!"




-ארגון "חד גבה"


תרומה לבמה





יוצר מס' 10. בבמה מאז 30/11/-1 0:00

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליריב חבוט
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה