|
היא קראה לבחור שליד הקופה וביקשה ממנו להראות לי את האשכים
שלו. היא הייתה בכירה ממנו בחנות ולכן הוא לא שאל יותר מדי
שאלות והיא הצביעה על האשכים שלו שהיו קטנים מדי לטעמי.
|
האור הצהוב מציף את המים ויוצר צורות מרהיבות על הגלים, האדמה
רועדת או שזה רק דמיונו. פיסת עץ נחרכת, עוד פגז נופל, מצע
העלים מתפזר והגופה שמעליו נשמטת לתוך המים. לא. לא. לא כאן.
דניאל. לא למים. בבקשה לא למים! אבא. אבא! דניאל במים!!
|
"ביאליק היה ממזר בן ממזר", הוא אמר בדרך לשירותים. "גנב. אבל
זיינתי יותר ממנו. שתדע לך. סבא שלך לא פראייר. עוד בפולין. את
כל השיקסעס זיינתי".
|
מאוחר יותר, כשכבר דיבר, קולו השתחרר מתוך סדקי גרונו ברעש של
ריסוק והיא, בשקט שלה, קטפה את קולות הריסוק היישר מהאוויר
והניחה אותם על גופה. הוא אהב אותה באותם ימים.
|
אני חושב שהעצלנות הפנימית שלך לקחה אותך לשם, האופי המחורבן
שלך, הקדושה ההרואית חסרת המשמעות שניכסת לעצמך כאילו שאת
הולכת עם איזה פנס מזוין בתוך הראש. ההילה הזאת.
|
מה את עומדת כאילו שאת לא מזהה אותי? עם הפה הפעור הזה.
עם... השפתיים האדומות האלה.
|
אינך זוכר אבל הלילה יזכיר לך שכבר מכרת את בשרך באיטליזה
המעוצב לתפארת הנשיות והיא קילפה אותו ממך בסכין חדה, בתער
לשונה, בחוד פטמותיה המזדקרות למגע לשונך. לא לך הן מזדקרות.
ללשונך. טיפש.
|
ואם הלילה נסתכל עליו
אולי נדע שזה בסדר
לוותר מעט
לכבות את האש ששרפה אותנו כאן...
|
הקיץ חלף, אהבתינו תישאר
כמו זוג אופניים שבורים בחצר
תרגום שירו של טום ווייטס
|
כשאת נופלת אני קם ומרים
אם אני נופל
אז אני נופל
|
אל תכעסי, אם אני שקט.
כאב שלך לא עושה לי דבר
|
אהיה הצל של הצל שלך
הצל של היד שלך
הצל של הכלב שלך...
|
אני שונא להיות לבד
אבל כשאני איתך
את לא נותנת לי לנשום
|
את שהופעת בחלום שלי,
בתוך ים של מילים את שוחה.
|
את יודעת יותר טוב ממני
אין בי דבר
אני בא והולך... בא והולך
|
החרקים באים לשמוע
את הימים במפגשם
והרוחות שנזהרו שלא לגעת
פתאום סחפו אותי מכאן
|
תרגום לשירו של אלאן בארייר:
...והסתיו כבר מגיע. ואותי מרוקן.
בימים של שלכת, אני מזדקן ...
(הקלטה ביתית)
|
אבל היום אני כבר לא יודע כלום
מחפש אותי מפעם, לא מוצא כוחות לקום
|
לא מחכה לניסים
מסתכל על השמש כבר כמה שנים
היא זורחת, היא שוקעת, זה אותו הדבר
כמו אתמול, כמו היום, כמו מחר
|
מלמעלה עד למטה
בין קפלי האור על הבגדים שלך
מצטיירות תמונות
לא זוכר את שמן
|
אני רץ כמו עיוור,ישן ובוער
הופך לנוזל,הולך ואוזל
כמו אוויר
|
בואי רכה
לתוך גופי
כמעט כמו פעם
|
צעקתי
את כל השקרים בלב
נגעתי
וכמה שזה כואב
|
מנסה לנשום לאט, מתפתל אל תוך עצמי
מתקפל אל תוך הלעג,מתחלק לרסיסי מילים
עד שאצליח להיפרד.
|
את נרגעת
ידך נוגעת
בלילה גם אהיה שלך
|
רק הלילה
בשביל שנינו
תשכבי איתי
|
שקט. מנוע מהמהם. לילה שחור. גשם. אור חזק מבליח. אישון נפער.
צווחה. קריסת מתכת. רסיסי זכוכית. גוף מתפרק. אדום. שחור. שקט.
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
