|
אתה חולה יום?
חולה יום?
ואו, חולה יום
|
"זונה! את תחלי באיידס ותמותי!" הוא צרח. מזלה של אניטה שליבי
המכשפה הייתה שם, למרות שאפחד לא באמת מאמין שיש לה כוחות כי
היא מסטולה שלושת רבע מהזמן
|
היא הייתה ילדה מעפנה, שלא ידעה כלום מעצמה, מהעולם ומהכל.
לילדה המעפנה אין חיים, כי היא סתם מעפנה.
|
היא סתם תקועה, בשממה
חושבת על אותה שתיקה
הצל המפחיד האיום והנורא
|
כושלה כמו קו ראשי - לכולם יש חופשי יומי
כושלה כה מלוכלך - צריך לדחוף לשם אותך
|
עדי היתה ילדה נורא עצובה, כל החיים שלה, תמיד אמרו, כשהיא
התקרבה לכיתה, "עדי בדיכי, עדי בדיכי" או פשוט קראו לה בעסה,
זה היה הכינוי שלה.
לאן שהלכה, "הנה הבעסה, הנה הבעסה".
|
התירוץ היחיד שהיה לו זה "אני לא שולט בזה, אני לא שולט בזה",
פררררר, "אני לא שולט בזה", פאק, "לא שולט..."
הסרחון היה נוראי, כמו ריח בוקר של כלב שחי על בונזו מעובש.
|
הוא הלך לבקר קליינטית שלו במוסד הזה, לחולי נפש.
הוא התלבש בהכי הידור שיכל, ג'ינס דיזל וחולצה שחורה צמודה.
סידר את השיער לאחור בג'ל ויצא לדרך בשברולט האדומה שלו.
|
9 חודשים זה המון
9 חודשים של שגעון
|
אני שונאת את העובדה שאני לא יכולה להפרד ממך
אני שונאת אותך!
אני אוהבת אותך כל כך...
|
באת, ושנאתי אותך!
גילית את הסודות ותיעבתי אותך
|
אני במוזה לכתוב ואין לי על מה
אני שוכבת במיטה ולא מבינה על מה המהומה
אז אתאבד, מה רע?
|
כל הדם נשפך החוצה
ממשיך לזרום, לאין מוצא
|
הגוזל נולד והיה לו טוב
וכמו כולם הוא אהב לאהוב
הוא גדל וצמח
|
חברה שלי, היא החברה הכי טובה
מסנטה קלאוז אי אפשר לבקש
מתנה כזו, בשבילו היא מוקש
|
מה זה? מה כתוב?
אוף, הכתב פה די שקוף
אבל הצנצנת זוהרת, יש סוכריות בתפזורת
הם סגולים עגולים וקטנים
|
אין לי מה לכתוב, מה לכתוב, מה לכתוב
אני לי אין לי מה לכתוב
אין לי, אין לי מה לכתוב, מה לכתוב, מה לכתוב
אין לי, אין לי, אין לי, אין לי מה לכתוב
מה אכתוב?
|
העבר לא נותן לי מנוח
רודף אותי
דוחף אותי
|
די!
תצילי אותי מהחיים האלה
מהסיוט הזה
מחלום הבלהות שלא נגמר
מהדמעות שזולגות כמו נהר
|
אני רגילה לדיכאון, לשיעמום, לבכי. אני לא רוצה להיפרד מהחלק
הזה. כשרע לי, יש לי הרבה לכתוב, ולדעתי אני כותבת די טוב.
כשרע לי, אני מציירת הרבה. נראה לי, שלציורים שלי יש רגש משלו.
כשרע לי, אני יכולה להתחבר יותר לעצמי, לחברות שלי, ולתמוך בהן
ולהבין אותן.
|
לך... אני יושבת כבר חצי שעה וחושבת איך להתחיל לכתוב, בוכה
תוך כדי. יצא לי להתאהב המון בחיים שלי, או לפחות חשבתי
שהתאהבתי, אבל עכשיו אני מבינה שזה סתם הדלקות. בך התאהבתי,
ולא יצא לי להרגיש ככה בחיים שלי.
|
מה את עושה?
אני חיה, מה נראה לך?
עוד לא התאבדת?
לא! יש לי חיים ושאיפות.
|
יש המון דם
האוויר נהיה דליל
הכל מיטשטש
זה לא היה מעשה טיפש
|
אני נרקבת מבפנים
כי את הכל צריך להפנים
אסור לי ככה ואסור לי ככה
איך אוכל להחלים
|
פעם הייתי שייכת למקום כלשהו.
המקום הזה היה בועה מדהימה.
מקום שהייתי רגילה אליו.
המקום הזה היה גועל נפש של מקום.
אני כבר לא שייכת לשם.
עכשיו לא שייכת לשומקום.
|
אני בעצבים בים בים
ואין דגים גים גים
כי כולם מתים תים תים
|
|
|
הרבה רעש עשיתי
כאן. אולי בכל
זאת, מישהו?
מכוערת שאיש
אינו רוצה
לאונסה |
|
