|
ירדנה
אתה כועס וזעם ממלא את ריאותיך
כיצד תשאיר כך מקום לאהבה
ואיך יבער ניצוץ כשאינך נפתח אלי
מכל שטות אתה פונה ונותן לזה לדעוך
|
דמעות קרות זולגות על פני
במערומי הייתי חשופה לעיניי כל
סדקים נפערים בי עם כל מילה שלו
וכמה שהוא צודק
|
כל מה שנשאר מאיץ בה את הדופק
כל מה שנותר ננצר בנשמתה
ואין לה תחושה קוסמת אל האופק
צללים זזים והחולות נודדים
|
|
|
קשטן ביקש ממני
למסור שעד
שהסלוגנין לא
צובעים חזרה את
עצמם מצהוב
בלונד לצבע
המקורי הוא לא
כותב סלוגנין.
חבר שלום, אוהד
הפועל ודובר
אוסטרץ' בישראל
בסלוגן ספורטיבי
ולא תמיד מובן. |
|
