|
 42908353
נולדתי וכבר התאכזבתי שזה ממש כמו כולם. איכשהו גם
גדלתי ללא חינוך אלמנטרי. הייתי ילד רחוב תלאביבי.
את גיל ההתבגרות שכחתי. את הצבא השכחתי. מאז ועד
היום אני נעלם ושב חליפות מיקומים מקבילים. הושפעתי
בעיקר מג'ים מוריסון מהמ"כ שלי ומתלמידי. מתמסר מהר
לטרופי דעת. ואין לי תשובות.
התהום האוכלת אותנו, בצבעים אדומים ושחורים
בסופם הקטוע - מזינה דמיונות צלבי קרס.
ארץ אוכלת יושביה שם למטה, אביר.
הזיותיה מדממות משיח.
|
הדרך חותרת
אל סופה,
אם תרצה, אם תנוע,
או תהיה לגלעד בזמנה.
|
עיר עקומה.
רחובות לא ברורים מתעקלים.
עמודים משתנים
כמו סכין חלודה,
חלונות נרעדים ברוחות.
|
אני לא השתניתי בהרבה. גם בית הספר לא. גם הוא עדיין קם בבוקר,
אלא שהוא, כמו שתיאר אבידן את פחדי הזיקנה של עצמו, הבוקר בו
לא קם.
|
|
|
הצילו!
שכחו אותי
באינקובטור!
אפרוח ורוד. |
|
