|
הוא תמיד הרגיש אדיוט. הוא החליט שזהו-זה מספיק לו. חדל סדר
סמרטוטי רצפה וחדל סדר נשים שתלטניות. הוא ייקח לו בלונדינית
מטומטמת, שפוטה וכלבתית - רק לעצמו להנאה אישית.
נו מה - אידיוט.
|
רוצה ולא רוצה - מה הוא בכלל מוצא?
הרי לא יסולא בפז התפקיד
ואולי כדאי את השעון להחריד?
|
הסלולרי מצלצל ואני אפילו לא נותן בו חצי מבט. שיצלצל. לי כבר
נשבר.
בין החתולה שלי שמתה לזין, הטלוויזיה הלא מעודדת והסלולרי
המלחיץ אני שואל את עצמי אם זה הסוף-אם לכאן הגיעו החיים שלי
ומכאן הכל יישאר אותו דבר
|
אך מה הסיבה שלך? ושלך? ושלך?
ומה התשובה שלו? ושלה? ושלי?
כל אחד וחייו הוא
ואולי לא קשים החיים באמת...?
|
ואת? מה איכפת לך? חודר, גומר
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
אתם יודעים,
החיים די
דפוקים. איכשהו
מישהו התבלבל
בסדר שלהם. הם
בעצם צריכים
להיות הפוכים:
צריך להתחיל את
החים זקנים
וסנילים בבית
אבות. אז צריך
לקבל שעון זהב
ולהתחיל לעבוד
קשה בדרגה
ניהולית גבוהה.
אז צריך להיות
צעירים ופרועים,
להנות מהחיים.
אח"כ נהיים
תינוקות ללא
דאגה בעולם,
ולבסוף מסיימים
את החיים
באורגזמה. |
|
